להיות חופשי

אני מת מפחד
כי נראה לי שנגמר לי הזמן.
ואחרי שנים של סיבובים מסביב למקום 
ואחרי כל מה שניסיתי - בכל זאת הגעתי לכאן.

מאחורי כל הר שאני כובש ניצבת תהום.
יעד אחר יעד אני נוגע בפסגות,
ונופל,
ואז שוב לא מצליח לנשום.

אני מתחיל את היום בלי כוחות
ובלילות לא מצליח להירדם.
ניסיתי כבר את כל מה שיכולתי ונכשלתי -
ולמרות שאין על מי להטיל את האחריות תמיד אני יוצא אשם.

כי כולם ניסו לעזור, 
או לפחות ככה הם תמיד אמרו.
וזה אני שבסוף טובע בשלולית של דמעות
דקה וחצי אחרי שהם הלכו.

הם מנסים להושיט לי ידיים
אבל על אף אחד אני כבר לא סומך.
נאחזתי בהם ונפלתי לא פעם ולא פעמיים
לא בטוח אם אני יכול עוד,
למעשה, אני כבר לא יודע איך.

כי אני כבר לא מאמין באחרים
לעזאזל, אני בקושי מאמין אפילו לעצמי.

אחרי שנים בתוך כלוב גופני ונפשי פשוט נמאס לי.
אני רוצה להיות חופשי.