המיכל

"...מיד אחרי הפרסומות ..אונס קבוצתי באילת מהגדולים שראיתם אי פעם ואחריו ,ערב שישי בבית האח יחד עם הזמר המפורסם שמפתיע בביקור הפותמוביל כדי להשלים מניין ולאסוף את אחת הזוכות לדייט חד פעמי ...."

בשאט נפש הוא התרחק מהמיקרוסקופ האטומי. מה נהיה מהם, איכס כזה. זה תמיד הפתיע אותו מחדש כמה מהר דברים יכולים להתדרדר אצלהם. 94 ימי אבטלה ועדיין הרגיש צורך לראות את הטלוויזיה שלהם מדי פעם , המצאה גאונית וממכרת. 

משום מה, לבהות בהם עזר לו להיזכר בחיים הקודמים שלו כאל יחיד לפני שהתחיל העידן המזויין הזה של ריבוי האלים. וביום אחד הפך מאל אחד ויחיד וכל יכול  להיות עוד אחד, מרבים. מה יש לאמר, הוא היה תזכורת לעידן קדום, כששאר האלים מביטים בו בנוסטלגיה מחוייכת. כמי שזמנו כבר עבר, קצת מיותר, אבל מזכיר נשכחות, לא יותר מזה.

אם רק אפשר היה לשרוף את הכל ולהתחיל מחדש, חשב לעצמו. אבל זה היה הוא שחשב לפני פחות משנת אל להתחיל את פרויקט היהודים. מה חשב לעצמו. כשהתחיל את כל זה לא חשב שכך יראו הדברים, שמיצור אחד קטן יתחיל כל ה mess  הזה. ועכשיו יש לו אחריות על היצורים הקטנטנים האלו שעושים דברים לא צפויים במהירות רבה. מפוצצים אחד את השני ומשאירים הרבה הרבה זבל שצריך לנקות אחת לשבוע ולהחליף את המים מהמיכל שלהם. יותר מהכל הוא שנא להחליף את המים במיכל שלהם, אבל למרות כל זאת היתה לו חיבה אליהם ועדיין לא הבין מדוע. אולי זו השטות הזו שפלט לכיוון הראשון לגבי היותו הנבחר, שניה לפני שהכניס אותו למיכל, היא זו שגרמה לו לחבב אותם קצת יותר מבדרך כלל.

בשבוע האחרון, האבטלה לא עשתה לו טוב, החליט לצאת לשבוע חופש להתרחק מהבית לטייל בהרים אבל אז כשחזר ראה שבשבוע הזה כמעט השמידו אותם "הגרמנים", יצורים מזן פראי שהוסיף למיכל לפני החופש כדי לווסת את האקו-סיסטם. ה"גרמנים" צמחו במקביל ל"יהודים" לעד הרגע שהחליטו לתקוף את הקולוניה. אבל אז , שאריות מהם הצליחו (שוב!) לחמוק איכשהו, לא ברור איך. הם תמיד מצליחים בסוף.

אבל הנה, פחות משלושה ימים עברו וכבר הקימו מדינה באופן מפתיע דווקא בחלק היבש במיכל ועכשיו נראה שהחום והלחות עושה להם משהו לא טוב. נראה שאוטוטו הם ישמידו את עצמם כמו תמיד, ויתחילו מחדש באיזה מקום אחר, לפחות מי שישאר מהם.

קצת נמאס לו מזה,זה אף פעם לא מתפתח. הוא חשב לקחת את המיכל ולשפוך לפח של המחזור.  אבל לבסוף אחרי שכיבה את הטלוויזיה, חשב לעצמו שכנראה במצבו זה הדבר המעניין היחיד שבאמת נותר לו בחייו. לראות אותם עושים לעצמם מה שאפילו הוא לא יכל לדמיין שאפשרי. משמידים ומתחילים, מתחילים ומשמידים. ולכן בנתיים החליט לפחות עד שימצא לעצמו עבודה חדשה לשמור לעצמו, לבנתיים לפחות,את המיכל. זהו, הוא הבטיח לעצמו, הפעם זה סיבוב אחד אחרון ודי.