איוק לחן לחרול ים
אֲנִי שׂוֹנֵא אֶת הַמִּלָּה אֱנוֹשִׁיּוֹת וַאֲנִי בּוֹרֵחַ מֵהַפֶּתַח לַחֵרוּת
וַאֲנִי צוֹעֵק עַל כֻּלָּם מֵהַתַּחְתִּית לָבוֹא לַעֲזֹר בַּחֲלָלִית
כָּל דָּבָר נִקְרַע, הָמָן נִפְתָּח, אֲנִי כּוֹתֵב סוּם סוּם הִפָּתַח
אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לָזוּז וְזֶה עוֹמֵד וְנִשְׁכָּח
לְאָן הוֹלְכִים?
מָה עוֹשִׂים עִם הַתְּשׁוּקָה הָעִלָּאִית לָלֶכֶת לְעֵבֶר הַחֹם
כָּל דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְתֹּם
כָּל רַעֲיוֹן מְדֻפְלָם
אַתָּה עוֹד לֹא קוֹלֵט שֶׁאֵין מְצִיאוּת בַּחוּץ כְּלָל
וְכָל הָעוֹלָם הוּא מִשְׂחָק מְשֻׁכְלָל
וּמָה עוֹשִׂים עַל מְנַת לְסַיֵּם אֶת כָּל הַסִּפּוּר
לִפְתוֹר אֶת הַמִּשְׂחָק הָאָרוּר, לְבַטֵּא אֶת הַכְּאֵב בְּמִלִּים נוֹשְׁנוֹת, לְהַעֲלוֹת מַנְגִּינוֹת
לְבַטֵּא רַעַשׁ, מְהוּמָה, מְשַׁלַּחַת מַלְאָכִים, כָּל דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו מַשֶּׁהוּ
כִּי לֹא מְשַׁנָּהּ הַהַרְגָּשָׁה וְלֹא מְשַׁנִּים הַחַיִּים
לֹא מְשַׁנֶּה מה כָּֿל אֶחָד אָמַר וּמֵהֶם הָעוֹלָמִים
לֹא מְשַׁנֶּה מָה יִהְיֶה וְלֹא מִשְׁנֶה עַכְשָׁו דָּבָר
רַק לְהוֹצִיא אֶת הַמִּלִּים לְעֵבֶר הָעוֹלָם שֶׁלֹּא נִגְמַר
וְגַם אִם הָעוֹלָם יִתְפּוֹצֵץ הוּא עֲדַיִן יֶשְׁנוֹ בְּתוֹכִי
וְגַם אִם כֻּלָּם יְהַלְּכוּ אֲנִי עֲדַיִן אֶלָּחֵם בְּדַרְכִּי
וַאֲנִי יִבְכֶּה אֶת הַשְּׂרֵפָה שֶׁלֹּא קַיֶּמֶת
וְהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק פִּסָּה שָׁקְטָה
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ
וּמֵעֵבֶר לָהֶם יֵשׁ אוֹר אֵינְסוֹף נוֹרָא