גור כלבים 4

" בסופרמרקט...דאםםם" אמרה לין בעליצות. "מכל המקומות בעולם "...

הן היו משתזפות על החוף אלה בביקיני וורוד וישן ולין בבגד ים שחור עם רצועות זהב מביטה במציל מתולתל ששערו הבהיר צרוב שמש ועושה לו עיניים.

" הפלתי את הגבינה מרוב התרגשות" המשיכה אלה בלתי מופרעת באושרה. לין צחקה ללא מעצור.

 "רק איתך אני צוחקת ככה" אמרה.

אלה עקבה אחרי אנדריי שנהג באופנוע ים במהירות במים מפריע את שלוותם. " אני אוהבת אותו" אמרה

" מתאים לך" אמרה לין בחביבות " את מסוג הבנות שמתאהבות במי שהן נכנסות איתו למיטה".

 "או אולי אני נכנסת למיטה רק עם מי שאני אוהבת " הגדירה אלה מחדש . המציל המתולתל שמט עצמו לידן על החול ונשא אל לין עיניים מלאות משובה. אנדריי המשיך להתפרע במים. הגלים הגיעו אל החוף סוערים ובלתי יציבים. כאילו הרקיד חוטים בלתי נראים מתחת לרגליו שהגיעו עד אליה ורק היא הבחינה בתנועתם.

בגיל עשרים ושבע כבר היה לאנדריי ניסיון חיים. הוא נולד בכפר קטן ברוסיה לאב כפרי שעמל בשדות בעוד אימו עמלה ברפת ובדיר. החורפים היו אכזריים כמו אביו בעת ששתה יותר מדי.  למזלו היה תלמיד נבון וחביב על המורים ועל חבריו לכתה. בבית הספר התקיימו שיעורי מוסיקה ואנדריי מצא שהנגינה מאפשרת לו להביע רגשות בצורה מעודנת ואחרי ביצוע יצירות מורכבות חש גאווה וגם תחושת ריקנות ושחרור כאילו הוקל לו ממשא רגשי . בגיל העשרה זכה במלגת לימודי מוסיקה בעיר הגדולה ועזב את הבית. בפנימייה עמל תחת מורים קפדניים שזיהו בו כשרון נדיר. ומיעט לבקר בכפר. יום אחד בגיל 17 קיבל הודעה לחזור לכפר בדחיפות. אימו נפטרה. אביו השתכר כדרך הבדוקה להתמודד עם רגשות . שכנות מספר התייפחו הכומר אמר כמה מילים שגרתיות ומוכניות. ובאותו יום חזר אנדריי לפנימייה ממאן לבלות עוד רגע בין כתלי בית ילדותו. עם תום לימודיו החליט לממש את זכותו לחוק השיבה בזכות יהדותה של אימו המנוחה, והגיע לישראל.

רק מי שמגיע ממדינה שאקלימה קר וברוטלי, שבה החורפים קשים ארוכים והאדמה הקפואה דוחה את המעדר המבקש לנטוע בה או אפילו לחפור בה קבר למתים, יכול להבין את השמחה המתפשטת כשמגיעים למדינה שמשית שבה במשך רוב ימות השנה ניתן ללבוש בגדים קצרים וללכת לרחוץ בים. אנדרי העריץ את המדינה אליה הגיע וחיבב את תושביה. היה בישראלים להט. היה להם אכפת זה מזה הם לא נואשו מהעיסוק בפוליטיקה והתווכחו על חוקים. במדינתו העם הפשוט היה מותש ממאבק הקיום, אדיש למאבקי הפוליטיקאים המושחתים בגלוי ועייף מהדיכוי של כוחות הבטחון שהחילו את החוקים רק על החלשים. המדינה היתה משהו שיש להערים עליו או להתעלם ממנו. ואילו בישראל המדינה היתה שלוחה של האזרח שאהב אותה והתווכח עם שאר האזרחים על דמותה העתידית.

היו בו ניגודים דרמטיים, מצד אחד ידע לדחות סיפוקים ומצד שני אהב לפרוק כל עול ולעשות את הכול עכשיו מהר וחזק. התקיימו בו עדינות לצד גסות , אלה חשבה שהוא כמו ציור עשוי שכבה על שכבה, בצילום רנטגן ניתן לאתר את הציור המקורי שכוסה בשכבות טיח. היא פגשה גבר שלעולם לא תוכל לטור לו טינה נמשכת. שתמיד תרגיש כלפיו אמפתיה .

אנדריי, כמו הנסיך הקטן ,היה צעיר מכדי לאהוב אותה. והיה עסוק במאמציו לברוח מידיעת עצמו . הוא עשה את זה ביותר מידיי מיטות של נשים, ביותר מדי מסיבות פרועות במועדונים רועשים שאורותיהם מעומעמים . רעש המולה צפיפות קולות צחוק עשן סגריות משקאות חריפים ועשן גראס וכדורי אכסטזי. אלה היתה תחנה בדרך ולהפתעתו מסיבה לא ברורה גם לו עצמו, הוא עצר בתחנה ולא רצה להמשיך ולנסוע.