היום הכי קצר בשנה 2020
שני ילדים ישבו על החוף ובנו טירה עם חומה, חלונות, צריח ושער,
טירה של חול פשוט, של ים.
עננים שחורים טיפסו אל הרקיע,
אבל לא ירד גשם, גם היום.
שחורים כמו פיח של שריפה ושל אפר,
למה חשבתי שמהם יבוא הגשם?
התחיל להיות קר וחככתי את ידי זו בזו. התנועה ברחוב התדלדלה, האנשים לא נראו שונים יותר. כמו אותם שחקנים שתפקידם להיכנס, לצאת ולחזור לבתים אפורים ודהויים - במחול אחיד ואינסופי.
שפשפתי את עיני והמשכתי להביט,
הגלים הכו בחוף וחזרו לים.
גם הטירה חזרה
להיות שוב גרגרים של חול בתוך הים הגדול.
רק זיכרון קלוש שאזכור אני
ואולי -
גם זאת שלצידי.
נכתב במקור ב1998. קוצץ למאה מילים לכבוד אתגר הקשת.
הדף נקרא 94 פעמים
אין תגובות
הבו לי דף באקראי
בצע לוגין על-מנת להגיב
כאן