הנס של ג'ייסון

Photo by Michele Tardivo on Unsplash
Photo by Michele Tardivo on Unsplash

"את חייבת לבטל את זה" ביקש ג׳ייסון ולנטיין בפעם המי יודע כמה. 

וכמו בכל פעם עניתי לו "אי אפשר לבטל את זה, אני לא יכולה. אף אחד לא יכול" הוא היה מסתכל עלי עם זוג עיניים עצובות והולך.   

הוא היה איש טוב ג׳יייסון ולנטיין.  עדיין איש טוב בעצם. איש טוב ומאוד אהוב. ועקשן , המון זמן לא נתקלתי במישהו עקשן כמו ג׳ייסון ולנטיין. 

הרבה אנשים עברו דרכי במהלך השנים והרוב המוחלט תמיד היה מרוצה. הרי הם באו אלי בשביל משהו ואני סיפקתי אותו. ממחלה קשה ועד ולאהבה נכזבת - כל דבר היה בר טיפול. רוב האנשים קראו לזה נס, אני העדפתי את המונח פתרון. 

הייתה תקופה שהוא הפסיק לבוא לכמה שנים, לא שהיה חסר לי מה לעשות. עשרות אנשים באו אלי כל יום, השתדלתי לקבל את כולם , לכל דבר היה פתרון רק צריך להתרכז. אהבתי לעזור לאנשים האלה. חיוך של ילדה שרואה את אמא שלה הולכת בפעם הראשונה, דמעות של אלמנה שזכתה לחבק את אהובה שוב.  האנשים שצעקו "זה נס". כל הדברים האלה עשו לי נעים אני לא אשקר לכם. 

יום אחד הוא הופיע, רגע אחרי שהמבקר האחרון של אותו היום יצא מהבקתה שלי ראיתי אותו עומד בחוץ עם העיניים היפות שלו ומעשן סיגרייה. 

"מה שלומך ג׳ייסון?" 

"בסדר, אני רוצה למות"

גיחכתי " אתה רוצה להיות מת , לא למות. יש הבדל " 

ג׳ייסון עיקם את הפרצוף שלו " את חייבת לבטל את זה" 

"שוב פעם חזרנו לזה? אני לא יכולה לבטל את זה ג׳ייסון. הסברתי לך כבר אינספור פעמים" 

"אבל למה? למה את לא יכולה? למה? בבקשה תגידי לי" דמעות זלגו במורד לחייו. 

"תירגע ג׳ייסון, תירגע , אני אסביר"

הוא ניגב את הדמעות והביט בי בעיניים נוצצות 

"אוקיי" אמרתי "בוא ננסה משהו אחר ואז אולי תבין"

ג׳ייסון הנהן. 

אתה מאמין באלוהים? 

לא ממש, כאילו , יכול להיות שיש שם מישהו שמכוון את הכל  אבל קשה לי לקרוא לו אלוהים. 

"בסדר" חייכתי "אז לא נקרא לו אלוהים" התגעגעתי לג׳ייסון. 

"נקרא לו מישהו ונצא מנקודת הנחה שהוא יצר את כל העולם הזה והוא כל יכול." 

"אוקיי" ג׳ייסון הנהן.

"אז נראה לך , ותענה לי בכנות, שמישהו הזה יכול ליצור אבן שהוא עצמו לא יוכל להרים?" 

ג׳ייסון שתק למספר רגעים ולבסוף אמר " לא, לא נראה לי שהוא יעשה את זה, זה יהיה דבר די מטומטם לעשות." 

" לא רק שזה יהיה מטומטם ג׳ייסון, זה יגרום לכל היקום לקרוס לתוך עצמו והמציאות שאנחנו מכירים פשוט תחדל להתקיים. "ג׳ייסון המשיך לבהות בי, העיניים 'לו כבר היו יבשות.

" אתה מבין מה אני אומרת ג׳ייסון? זה לא קשור אלי או אליך ג׳ייסון, זה הרבה יותר גדול משנינו, ג׳ייסון. וזה למה אי אפשר להפוך את זה ג׳ייסון, אני לא יכולה לבטל נס." 

הוא הנהן עם הראש לאישור אבל ידעתי שהוא כבר לא מקשיב לי. פשוט המשיך לעמוד ובהה. 

"אתה יודע שאכפת לי ממך, לך הבייתה ג׳יייסון. תתחיל כבר לחיות, אלוהים יודע שיש לך המון זמן לעשות זה " 

הסתובבתי ונכנסתי בחזרה לבקתה. ידעתי שהוא ישאר עוד קצת ובסוף יתייאש. הדלקתי את הקומקום ואז שמעתי "בום". יצאתי במהירות החוצה וראיתי את הגופה של ג׳ייסון מוטלת על הקרקע.  האקדח עוד היה ביד שלו, כל הפנים היפות שלו נעלמו ובמקומם היה חור גדול ומדמם. 

"כמה שאתה עקשן מר ג׳ייסון ולנטיין" אמרתי לו, או בעצם לעצמי. במאמץ רב גררתי את הגופה שלו לתוך הבקתה. 

אף פעם לא אהבתי את המצעים האלה חשבתי לעצמי בזמן שהרמתי אותו למיטה.  הדלקתי שוב את הקומקום כי המים הספיקו להתקרר. הלילה אני אשן על הספה בסלון  ועדיף שאני ארדם כמה שיותר מהר. כשיגיע הבוקר וג׳ייסון יגלה שהוא חזר לחיים הוא בטח יהיה עצבני יותר מהרגיל.

אתם מבינים, לכל דבר יש פתרון אבל אי אפשר להפוך נס. 

נכתב על-ידי
אוהד ביקובסקי
נולדתי עם עכבר ביד. כורה פיקסלים למחייתי, מפלרטט עם מילים בזמני החופשי.
הדף נקרא 137 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי