הלבד הגדול

זה קצת כמו לטעום את התבשיל באמצע ולתקן לו תיבול,

קורט מלח וכבר זה יותר טעים.

 

כשמתחיל להיות שוב עצוב וכואב, 

לבד ומסכן וקטן,

מוסיפה לי ציוץ ציפורים וכמה קרני שמש, וזה כבר יותר טעים.

נכתב על-ידי
קטנה (מרב בן-שושן)
משתעשעת פה.
הדף נקרא 140 פעמים
אהבתי חיבבתי
תגובה אחת
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי