חֲנוּת
בַּמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי יֶשְׁנָהּ חֲנוּת
שֶׁנּוֹטָה לְהִתְחַלֵּף כָּל כַּמָּה זְמַן
הַמּוֹכְרִים בָּהּ מְחַכִּים בְּסַבְלָנוּת
אַךְ אֵינָם רוֹאִים בַּכִּיס שׁוּם מְזֻמָּן
הִיא הִתְחִילָה אֶת דַּרְכָּהּ כְּמִתְפָּרָה
וְדֵי מַהֵר הָפְכָה לְרָהִיטִים
נִסְּתָה לִהְיוֹת מַכֹּלֶת, מִסְפָּרָה
עָשְׂתָה גַּם הֲסָבָה לְתַכְשִׁיטִים
פַּעַם בָּאָה מִישֶׁהִי עִם חָזוֹן
שִׁפְּצָה וְאָז פָּתְחָה שָׁם בֵּית קָפֶה
וְכֵן, גַּם הִיא עָזְבָה בְּחִפָּזוֹן
הָעֵסֶק לֹא הִמְרִיא מַמָּשׁ יָפֶה
סְפָרִים, מוּצְרֵי חַשְׁמַל, זֵרֵי פְּרָחִים
הַכֹּל נִסּוּ לִמְכֹּר עִם הֲנָחוֹת
אַךְ כְּלוּם לֹא עָזַר לָרְוָחִים
עֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לָקוֹחוֹת
בַּמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי יֶשְׁנָהּ חֲנוּת
וְאוּלַי הִיא מְנַסָּה פָּשׁוּט לִרְמֹז
שֶׁכָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ זוֹ הִזְדַּמְּנוּת
לִפְנֵי שֶׁמַּתְחִילִים שׁוּב לֶאֱרֹז