ג'ספר ג'ונס מצייר על בד
גַּ'סְפֶּר גּ'וֹנְס מְצַיֵּר עַל בַּד אַרְנָב-בַּרְוָז לְיַד אִשָּׁה
זְקֵנָה-צְעִירָה. הוּא מַשְׁלִיךְ אוֹתָם אֶל הַבַּד שָׁם הֵם
פּוֹגְשִׁים בַּחֲלַל הַסְּטוּדְיוֹ שֶׁלּוֹ בְּיָד צְבוּעָה עֲשׂוּיָה גֶּבֶס
וּבִתְמוּנָה תְּלוּיָה עַל קִיר שֶׁצִּיֵּר בְּדַיְקָנוּת עַל גַּבֵּי הַבַּד
שֶׁהַצֶּבַע נוֹזֵל מִמֶּנָּה, עוֹבֵר אֶת הַמִּסְגֶּרֶת הַמְּצוּיֶרֶת
וְנוֹזֵל אֶל הַבַּד. גַּ'סְפֶּר גּ'וֹנְס בּוֹדֵק אֵיךְ נִבְרֵאת מַשְׁמָעוּת
מֵהַמֶּתַח הַמִּתְקַיֵּם בֵּין הָאוֹבְּיֶקְט לַמְּצִיאוּת, לַמָּקוֹם
וְלַזְּמַן. מַחְשְׁבוֹתָיו מְשׁוֹטְטוֹת כְּצֵל עַל פְּנֵי הַתַּרְבּוּת
הָאֱנוֹשִׁית. וִיטְגֶנְשְׁטֵין נִגָּשׁ אֶל גַּ'סְפֶּר גּ'וֹנְס וְאוֹמֵר לוֹ:
כַּאֲשֶׁר אָנוּ נִצָּבִים מוּל מְצִיאוּת דּוּ-מַשְׁמָעִית וְתוֹהִים
אֵיזוֹ מֵהֵן אֲמִתִּית יוֹתֵר? אִם נִבְחַר בְּאַחַת מֵהֵן, דּוּ
הַמַּשְׁמָעִיּוּת תֵּעָלֵם וְתִהְיֶה לְאַחַת. אֲנִי יוֹדֵעַ, אוֹמֵר
גַּ'סְפֶּר גּ'וֹנְס, הַבְּעָיָה הִיא שֶׁהָאַרְנָב כָּל הַזְּמַן בּוֹרֵחַ לִי.