בדירה ישנה

בדירה ישנה
בתל אביב
אני יושב על ספת עץ עתיקה
מאזין
ואת רוקדת
שיכרון חושים
כל גופך נע
כאילו את בעצמך היית המנגינה
הלחן
כמו במערבולת
בשמלת ארגמן קצרה עטופה
שמתנפנפת ביחד איתך
באפלה את קרן אור בוקעת
מלטפת
מאירה ונוגעת בזמנים אחרים
שמפרים את שלוות הזמן הזה
זיכרונות ילדות מופעים ומתפוגגים לידך
כאילו היו תשואות מהקהל שלך
הרצפה נעלמת מתחת לרגליי
וככה גם ארבעת הקירות
צעדייך נפרסים על פני עידנים, סולמות של אקורדים, תווים ופזמונים
כולם צלילים שלא נשמעו עד אז
בוקעים מתוך תיבת תהודה של רמקול ישן
אינטרוואלים שלמים מתקצרים במגע עם רגלייך
מדמים מפגש בין אוהבים רחוקים
ונושאים אותך איתם
למחוזות אחרים
על גבי שורות על שורות של תווים ואוקטבות
לתוך סימפונה שלא נשמעה עדיין
המורכבת מכלים של שיגעון
לתוך אוזניי
את מתעופפת משל היותך לציפור