להרוג ג'וק

הוא חיכה שיצא לה הג'וק מהראש. לא היה צריך לעשות הרבה בשביל זה. וכאילו היה לו פרוטוקול מובנה: לשתוק, להנהן בנימוס, מידי פעם לשלוח חיוך, לא ליצור קשר עין. למשפטים הראשונים עוד הקשיב עד שדיבורה הפך לרעש לבן עדין, כפריחת הזוטה הלבנה בעציץ שקנו למרפסת. 

הוא ידע שלא יצטרך לחכות עוד הרבה. בדרך כלל מדובר בימים בודדים, מקסימום חודש, עד שכל פרפורי הגסיסה יגוועו והיא שוב תשתוק. 

כשהרים לרגע מבטו לעברה, הבחין בתיקן שזחל ממש מעליה. 

הוא שלף כפכפו והשליך אותו לעבר מחיצה מושלמת. היא מצידה יכלה לחוש את אגלי דמו של היצור נגרים על מצחה. 

היא שתקה.