מעקב צמוד

"אתה רוצה להגיד לי שאתה פשוט יושב ומסתכל עליה מנקה? ומה זה כל הכדורים מפוזרים ככה בכל הבית?!"

קארינה עמדה מולי, הקניות לרגליה ופיה פעור לרווחה. היא דיברה במהירות, אבל כל מה שעניין אותי זה, שהיא חסמה לי את שדה הראייה. "נוני, מישהו חייב להשגיח עליה." הייתה התשובה היחידה שלי. 

התכופפתי הצידה בזווית מסוכנת מעבר לכתפה של קארינה, הייתי חייב לראות אותה כשהיא יוצאת מהמסדרון. נשבע שזה ריגש אותי יותר מלהסתכל על קארינה יוצאת מהמקלחת.

"תראי, תראי איזו מלכה זאת!" נפלטה לי קריאת התרגשות. היא עיכסה את דרכה בעדינות בין הכדורים שפיזרתי. 

"אתה חולה! או סוטה" קארינה הרימה ידיים והחלה להתפשט.

שרק לא תתפשט לי עכשיו, אני לא צריך תקלות פה. חוץ מזה את קארינה והסט הסליזי שהיא לובשת אני כבר מכיר בעל פה. את החדשה, עוד לא. 

" אתה בא? יש זמן לקוויקי קטן לפני שאני יוצאת להחזיר את יהלי מהחוג" היא צעקה אליי מהמקלחת, בגדיה כבר פזורים על הרצפה.

"ומה איתה?! נשאיר אותה פה לבד?"

"יש חוקים נגד זה?"

"לא יודע, לא נעים-" אמרתי בלי לזוז עדיין מעמדת התצפית שלי.

"בייבי זה רק איירובוט, לא הדודה מאמריקה",

קמתי. פאק.