פלדמן
אני חושב שהסיבה שהיו שולחים אותי ואת אחי למר פלדמן זה כי להורים שלי לא היה כסף לסַפַר אמיתי. כזה עם מספרה שיש בה מושב מתכוונן, מכונת תספורת ומספריים ארוכים.
אני מקווה לפחות שזו הסיבה.
וכך היינו מוצאים עצמנו בבית המעוצב של מר פלדמן. הספר הרומני שכמו שנאמר "עוד בבוקרשט היה מספר ילדים שהתנהגו יפה".
אני זוכר שמר פלדמן היה בחור מאד חביב עם ידע במגוון רחב מאד של תחומים ויכולת נפלאה להפליג בתיאורים על ארצות אחרות שבהן איכשהו כולם דיברו רומנית.
מה שבטוח, סַפַר - מר פלדמן לא היה.
זו כנראה הסיבה שבכל פעם היינו יוצאים ממר פלדמן כשאני נראה כמו חיקוי כושל של בוב ספוג ואחי סוג מוזר של טלטאבי.
לא הייתה לו קורדינציה כלל ואני חושד היום שמר פלדמן סבל גם מהתחלה של פרקינסון.
לא ניתן להסביר אחרת את הרעד בידיים.
הוא היה גוער בנו שלא להזיז את הראש אבל זה לא הראש שהיה זז.
כשמר פלדמן היה מסיים את יצירת המופת ומנער בגאווה ניכרת את מגבת המטבח שהיה מניח עלי, הייתי מביט במראה במבט מבועת ומסרב להאמין שהוא מתכוון להשאיר אותי ככה.
"אני צריך לגבות יותר מ-5 שקלים עלובים", היה אומר לעצמו בסיפוק.
היום כשנודע לי שפלדמן מת, העברתי בלי משים יד על הקרחת שלי ונזכרתי בו.