אשת לוט

מָתַי הָיָה הָרֶגַע בּוֹ
חַשְׁתְּ שֶׁאַתְּ בּוֹחֶרֶת
לַהֲפֹךְ לִנְצִיב מֶלַח

הַאִם מָאַסְתְּ בַּכֹּל כַּאֲשֶׁר הַגְּבָרִים גְּבָרִים
עָמְדוּ בְּתֹר לֶאֱנֹס נַּעֲרָה וְעָלוּ עָלֶיהָ
אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי כְּשֶׁהֵם
צוֹחֲקִים וְקוֹרְאִים אִישׁ אֶל
רֵעֵהוּ קְרִיאוֹת שֶׁל עִדּוּד.

הַאִם הָיָה זֶה כְּבָר בָּרֶגַע
שֶׁבּוֹ הֵחֵלוּ הַפְּצָצוֹת וְהָאֵשׁ הַמְּטַהֶרֶת
לְכַלּוֹת אֶת הָאֲנָשִׁים הַמִּתְעַלְּלִים
וְאַתְּ חַשְׁתְּ הֲקָלָה גְּדוֹלָהּ
כַּאֲשֶׁר נַסְתְּ מִסְּדוֹם
אַחַר גַּבָּם הַמִּתְרַחֵק
שֶׁל לוֹט וּבְנוֹתֵיכֶם
אֶל מִפְלַט הֶהָרִים הָרְחוֹקִים.

אֲבָל אַתְּ כְּבָר קַצְתְּ בַּמִּין הָאֱנוֹשִׁי
וְיָדַעְתְּ בְּיֵאוּשׁ נוֹרָא
שֶׁדָּבָר לֹא יִשְׁתַּנֶּה וְיּוֹם
יָבוֹא וְהוּא יָשׁוּב לְטַנֵּף
בַּחֲשָׁקָיו הַדּוֹרְסִים כֹּל מָקוֹם
אֵלָיו יַגִּיעוּ זְכָרָיו גַּסֵּי הָרוּחַ.

"תּוֹדָה אֲבָל לֹא אֲהוּבִי"
לָחַשְׁתְּ וְהָפַכְתְּ לְאַט אֶת פָּנַיִךְ
וְהִבַּטְתְּ לְאָן שֶׁאָסוּר.