דֶרֶךְ חֲדָשָׁה

בַּלַּיְלָה הַהוּא
בָּהִיתִי בִּמְחוֹגֵי הַזְּמַן.

הָיָה זֶה הַלַּיְלָה
הָאָרֹךְ בְּיוֹתֵר בְּחַיַּי.

הַשָּׁעוֹת חָלְפוּ לָהֶן
כְּאִלּוּ הָיָה זֶה,
נֶצַח.

בְּעֵת שֶׁמְּחוֹגֵי הַזְּמַן
הוֹלִיכוּ אוֹתִי
אָנָּא וְאָנָה
לְעֵבֶר חֲלַל הַחֶדֶר.

מָצָאתִי אֶת עַצְמִי
יוֹצֵר אֶת הָאָדָם שֶׁבִּי
אַט אַט מֵחָדָשׁ.

הָרֶגַע הַהוּא שֶׁנּוֹתָר
אֵי שָׁם בַּפִּנָּה
עוֹרֵר בְּתוֹכִי אֶת הָרָצוֹן
לָצֵאת לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה.