זָרָה וּשְׁמָהּ שָׁקֵד

כְּשֶׁיָּצָאתִי לְרוֹטְשִׁילְד לְכִוּוּן הַתַּחֲנָה
לֹא יָדַעְתִּי שֶׁתִּהְיֶה אֶת אוֹתָהּ הַפְגָּנָה
אָז שָׁאַלְתִּי כִּי כְּבָר נִהְיָה מְאֻחָר
סְלִיחָה, חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ כְּבָר עָבַר?

וּמִישֶׁהִי הִסְתּוֹבְבָה אֵלַי וְאָמְרָה
"לֹא עָבַר, אַךְ אָמוּר לָבוֹא, לִכְאוֹרָה
אֲנִי כָּאן מַמְתִּינָה אַרְבָּעִים דַּקּוֹת
כִּי אֵין לִי בְּרֵרָה אֶלָּא לְחַכּוֹת"

אָז דִּבַּרְנוּ בֵּינֵינוּ, הֶחְלַפְנוּ פְּרָטִים
אֲנִי בְּפִרְסוּם וְהִיא מִשְׁפָּטִים
יֵשׁ לָהּ בַּעַל וְכֶלֶב שֶׁמְּחַכִּים בַּדִּירָה
וְעַכְשָׁיו הִיא תּוֹהָה אֵיךְ תַּחֲזֹר חֲזָרָה

וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי אֵיךְ שֶׁהַחַיִּים מוּזָרִים
מַפְגִּישִׁים לִפְעָמִים בְּמִקְרֶה שְׁנֵי זָרִים
בְּלִי קֶשֶׁר יָדוּעַ, לְלֹא מַטָּרָה
סְתָם זָרִים נֶחְמָדִים בְּשִׁיחָה קְצַרְצָרָה

לְפֶתַע הִגִּיעַ קַו מִסְפָּר שִׁבְעִים
עָלִינוּ עָלָיו בַּדַּקָּה הַתִּשְׁעִים
וְהִיא הוֹצִיאָה מִין כַּזּוֹ נְשִׁימָה
כְּאִלּוּ עַכְשָׁיו הַכָּל הִשְׁתַּנָּה

כְּאִלּוּ כָּעֵת נַמְרִיא בָּאֲוִיר
נַחֲלֹף עַל פְּנֵי כָּל הַפְּקָקִים שֶׁבָּעִיר
נִרְאֶה מַפְגִּינִים מִמַּבָּט שֶׁל צִפּוֹר
כָּכָה אֶת כָּל הַטֵּרוּף נַעֲבֹר

בִּמְקוֹם זֶה עָמַדְנוּ קְרוֹבִים לַתַּחֲנָה
בְּאוֹטוֹבּוּס צָפוּף בְּלִי אֲוִיר לִנְשִׁימָה
וְאָז הִיא פָּנְתָה אֵלַי וְחִיְּכָה
"סְלִיחָה, אֲבָל מָה הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ?"

אָמַרְתִּי אֶת שְׁמִי וּפִתְאוֹם הִיא שָׁתְקָה
"עוֹז פְרֶנְקֶל אָמַרְתָּ? עוֹז פְרֶנְקֶל אַתָּה?"
וְצָחַקְתִּי כִּי בַּפֶּיְסְבּוּק יֵשׁ כֻּלָּהּ שְׁלוֹשָׁה
וְהִיא רַק שָׁתְקָה וְהֵנִידָה רֹאשָׁהּ

"אַתָּה לֹא תַּאֲמִין אֲבָל הָיָה לִי חָבֵר
כָּמוֹךָ בְּדִיּוּק, עוֹז פְרֶנְקֶל אַחֵר"
אָז נִכְנַסְנוּ אֵלָיו מַהֵר לַפְּרוֹפִיל
וְרָאִיתִי אוֹתוֹ, אֶת הָעוֹז הַכָּפִיל

וְהִתְחַלְנוּ לִצְחוֹק, לֹא כְּמוֹ שְׁנֵי זָרִים
כִּי זֶה הָיָה אֶחָד הַדְּבָרִים הַמּוּזָרִים
עוֹז פְרֶנְקֶל אֶחָד וְעוֹז פְרֶנְקֶל חִקּוּי
אֵיךְ אֶת שְׁנֵינוּ הִכַּרְתְּ? כְּאִלּוּ מָה הַסִּכּוּי?

סִפַּרְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי אֶתְגָּר שֶׁל כְּתִיבָה
הִיא קָרְאָה קְצָת שִׁירִים וְדֵי אַהֲבָה
כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי לִשְׁמָהּ הִיא אָמְרָה רַק שָׁקֵד
וּמִיָּד שָׁאֲלָה "אֵיךְ אַתָּה מְנַקֵּד?"

יָרַדְנוּ מֵהָאוֹטוֹבּוּס וְהִמְשַׁכְנוּ בָּרֶגֶל
שָׁקֵד וַאֲנִי, הַמָּקוֹר שֶׁל עוֹז פְרֶנְקֶל
הִתְקַדַּמְנוּ לְשָׂרוֹנָה וְאָז הִיא אָמְרָה
"מְקַוָּה שֶׁתַּצְלִיחַ לַחֲזֹר חֲזָרָה"

וְלִפְנֵי שֶׁנִּפְרַדְנוּ סוֹפִית הִיא חִיְּכָה
וְשָׁכַחְתִּי לִשְׁאוֹל אֶת הַשֵּׁם מִשְׁפָּחָה
בִּמְקוֹם זֶה הֶחְלַטְתִּי אֶת הַשִּׁיר לְמַקֵּד
עַל זָרָה מַקְסִימָה שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ שָׁקֵד

נכתב על-ידי
עוז פרנקל
Poetry would be so much harder if violets were orange
הדף נקרא 103 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי