לשחרר

אני צריכה לשחרר כי חשבתי שאולי אחרי כל כך הרבה זמן אני אוכל להיות הבחורה הזו.

חשבתי שהשנים שעברו והSO CALLED ניסיון יבגר אותי ואני כבר לא אחזור לאותם מקומות כמו אלה שנכנסתי אליהם בגיל 21.

לא אחזור להיות על קוצים כשאנחנו לא מדברים, לא אחזור להיות כמהה בכל רגע נתון, לא אחזור ללא לחשוב על כלום ולא לעשות כלום חוץ מלשחזר סיטואציות ולדמיין כאלו עתידיות.

אבל בסופו של דבר ואחרי המון מחשבה, המקומות האלו, חשוכים ככל שיהיו, רק נמצאים כאן כדי לומר לי שזו אני ושזה כנראה לא עומד להשתנות והדיסוננס הזה בין מה שאני *רוצה* לבין מה שאני מסתבר *צריכה* הוא עצום ואני צריכה לבחור איך אני רוצה לחיות את החיים שלי. עם הדברים שאני רוצה אבל עם רגעים מורכבים, או עם הדברים שאני צריכה אבל עם רגעים הרבה יותר פשוטים וקלים לאורך הדרך.

אני בן אדם נקשר וההיקשרות כשהיא לא מקבלת מענה ולא מוזנת, היא הופכת למפלצת. וכשהיא כן מקבלת מענה הכל הופך משעמם ואולי נגזר עליי אף פעם לא לחיות באיזון והרמוניה בקשת הרגשות הזו.

בכל מקרה, לא היה לי אף פעם משהו כזה... לא בחיי הבוגרים לפחות (בוגרים.... SINCE גיל 21 חח), וזה היה מדהים ומטורף וכמו לחיות תקופה קצרה באיזה סרט, התגשמות פנטזיות כאילו הייתי אנסטסיה סטיל.

כשנכנסנו לזה חשבתי שאני לא יודעת למה אני עושה את זה, עכשיו אני מבינה שכנראה ידעתי טוב מאוד.

תודה על הריגוש.