מוות של עץ

לכבוד- 

עיריית ירושלים  
אגף שיפור פני העיר 
מחלקת גנים ושימור עצים 

                                              

                                          הנדון: מוות של עץ 
 

שלום רב, 

אני סטודנטית המתגוררת בירושלים כבר כמה שנים (מלבלבות בסך הכל.. העיר הרגישה הזאת, עם הנוף המזין והאוויר המרווה, מספקת לי את כל צרכיי הצמיחה). עד השנה התגוררתי בדירות שכורות עם שותפים אך כיוון שעייפתי מיחסים אנושיים עברתי לפני כמה חודשים לדירה זעירה אך חיננית, בה אני חיה עם כלבתי העדינה, הצדקת. למזלנו, שתינו פקעות קטנות ולא זקוקות לשטח רב. 

דמי השכירות בדירה גבוהים ושורפים כמו הר געש אך לא אכפת לי לעבוד קשה- מצאתי בדירה הזו בית אחרי הרבה זמן שלא היה לי כזה. עד לפני חודש, היה עוד בן משפחה אהוב שחי לצדנו- עץ  נקטרינה ענקי שבאביב נתן פריחה ורודה שקדייתית ובקיץ נתן פירות עגולים זעירים ודבשיים כַּלֵּב. 

לפני חודש חזרתי מהעבודה ובמקום עץ מצאתי גזע,חתוך נמוך כננס כרות ראש. מעליו צמח רִיק גדול, מעל הרִיק חלון, מתוך החלון הציץ השכן והודיע שהיה חייב לקצץ כי הענפים הגיעו אליו וסגרו לו את האור. 

נשתלתי במקומי, הצער חלחל לתוכי כמו מים עכורים לאדמה מדושנת. 
"למה לא גזמת רק את הענפים שהגיעו לחלון?" שאלתי חרישית, מיובשת, "למה כרתת את העץ כולו?" הוא סקר אותי, צוחק, מלמעלה- "את רק שוכרת פה, תזהרי, אין לך זכות לשום דבר וזה בסך הכל עץ, למה בכלל את עושה עניין? ". 

ידעתי שהוא יכול להישאר מרוצה כי כדי לעשות עניין, כמו למשל לפנות אליכם או להתייעץ עם עורך דין, צריך כוחות. לא ידעתי אם מוות של עץ נחשב, הייתי לבד, פחדתי ממנו ויותר מכל פחדתי מאדישות, מחוסר הבנה ומכך שיראה אותי דומעת, אז נכנסתי שפופת צמרת להתאבל בבית. 

היום, החלטתי בכל זאת לפנות אליכם, לזכרו (של העץ, לא של השכן לצערי). אינני יודעת אם יש חוק נגד אכזריות כזו ואם יש אצלכם כאלה היכולים בכלל להבין אהבה לעץ. אולי עבורכם עבודת אדמה היא סתם עוד עבודה שרק מתפללים שתסתיים כדי להגיע סוף סוף הביתה ולהשיר את כל עלי המתח. 

רק חודש עבר ואני מתגעגעת אל העץ הזה כמו שמתגעגעים לאמא.  מזמן לזמן אני עדיין מהרהרת בו  ובכל פעם כשאני נפגעת ממשהו אני מרגישה שכורתים לי את הגזע, שקוטפים לי את הפירות, שמוות מכל סוג נחשב. לידיעתכם. 
 

                                                       תודה רבה                                                                                            וימים של פריחה, 
                                                       תושבת שכונת בקעה- מקור חיים 

                                                     *מעדיפה להישאר אנונימית 
                                                       כדי לא להסתבך עם השכן