כשקשת עזבה את ענן

השמיים היו כמרקחה: ענני גשם כהים הצטופפו וירקו כדורי ברד על הארץ, הרוח פילסה לה מקום ביניהם ונשפה במרץ, הברקים זינקו לכל עבר וזעם הרעמים לא איחר לבוא. הייתכן? האם קשת אכן עזבה אותם לטובת אדמת האדם שלמטה? איך אחרי מיליארדי שנים, היא פתאום מחליטה לעזוב בבוקר בהיר אחד? הרי כולם יודעים שמקומה איתם, בשמיים. 

היא מרגישה חנוקה, היא אמרה לפני צאתה, התרמיל כבר על גבה. היא עייפה מלהיות מה שהועידו אותה להיות. היא רוצה לטייל, לראות קצת עולם, להכיר אנשים ולמלא את הריקנות הזו שגדלה בתוכה בתוכן, במטרה. נמאס לה להיות אוסף צבעים סתמי בשמיים. קשת התגרשה מענן ועזבה.