עדיין לא
הוא התעורר שטוף זיעה ובמצב של פאניקה מוחלטת.
הסיוט שנוהג לבקר אותו אחת לכמה חודשים הגיע שוב.
בו, הוא רוכב על סוס בעל קרניים משוננות אל עבר מנהרה שעולה באש.
הסוס רץ בפראות כזאת שקצף לבן משתרבב מפיו ועינייו נראות כאילו הולכות לצאת מחוריהן.
הוא מנסה לעצור את הסוס שוב ושוב ללא הצלחה וכל העת שומע ברקע קול חלוש ששואל "לאן... לאן...".
כשהוא מגיע לפתח המנהרה, האש מציתה את בגדיו עד שהם מתכלים לחלוטין ומשאירים אותו ערום כביום היוולדו, אך למרות זאת הסוס ממשיך, דוהר בטירוף אל עבר העומד בקצה המנהרה.
הקול החלוש ממקודם הולך וגובר, נשמע כמו צרחה מהדהדת, שואל שוב ושוב "לאן...לאן..."
פרסות הסוס מתחילות להסדק, כמעט מתמוססות לחלוטין מכוח הריצה.
האדמה מתחילה לבעור, אבל אין עשן ואין מחנק, רק אוויר חם בשיערו ובנשימתו המתלהטת.
הוא מפציר בסוס לעצור, מתחנן ובוכה להסכמתו, אך ללא הועיל.
ואז ברגע הכל הופך שקט.
האש נעלמת ובמקומה אור לבן ענק מציף לחלוטין את החלל.
מתוך האור מופיעה דמות ענקית ללא קווי מתאר, מביטה בו ואומרת "עדיין לא".
ואז הוא מתעורר.