הטירון מורפיאוס

אסא וולפסון
רביעי 20 לנובמבר, 2019 · 5 דקות קריאה

אז כן, נראה לי ששם זה התחיל. ברחתי לאיזה גן משחקים שפעם עמד בשכונה והיה חושך וערפל מחורבן כזה, ומנורת רחוב שהיה ברור שהיא מסמלת משהו לא נעים, והבהבה כזה בסרקסטיות. אחרי נבחו הכלבים שתכף יגיעו אלי ואני בכלל לא זוכר מה עשיתי כל כך רע שרודפים אחרי. וכשהם קפצו עלי התעוררתי. 

אחר כך קמתי והלכתי להשתין. הייתי בבית של ההורים שלי והיה משהו כמו ארבע בבוקר. חזרתי לחדר, הסתכלתי קצת בתמונה של יעל שטסה לי לאפריקה והתגעגעתי. אחר כך חזרתי למיטה. אבל במקום להרדם, שוב התעוררתי. אני בעצם נרדמתי ליד המיטה של אמא שלי בבית חולים. ורק חלמתי שהתעוררתי בבית של ההורים. למרות שזה לא היה הבית של ההורים שלי בכלל, וגם אף פעם לא הייתה לי חברה שקראו לה יעל ונסעה לאפריקה. 

לא משנה, אז אני אוסף את עצמי רגע והולך לקנות לי קפה במכונה. אימא ישנה גם ככה. בדרך איזה אחות חמודה מחייכת אלי חיוך מתוק. קוראים לה מורן והיא בסדר איתנו, אימא אוהבת אותה וזה חשוב. יש ריח של יסמין מהשיחים בחוץ והדלתות האוטומטיות נפתחות כשאני יוצא לעשן. אני טועם את הקפה והוא מגעיל ברמות. משהו חריג כאילו. לא הגיוני. כאילו היה בזה רעל עכברים או משהו. ושוב פעם התעוררתי. 

הפעם יש חושך מסביב. ואני קולט סורגים וירח צהוב שתלוי בשמיים. מסריח פה, ומאחורי אני שומע נהמה גרונית עמוקה כזאת ואז אגרוף מועך לי את הראש, ושיניים חזקות ננעצות לי בצוואר. הכל מאוד מגעיל כזה וקצת עם איכות של סרט מצויר. היה לי ברור שזה שוב חלום. אז עצמתי עיניים וחיכיתי שזה יעבור. 

אחר כך התעוררתי בבית של החבר שלי יותם. במקלחת. הוא דחף אותי פנימה והדליק עלי את המים החמים אחרי שהשתכרתי נורא במסיבה בקיבוץ. הייתי על הרצפה והקאתי על עצמי קצת, אבל זה לא היה נורא כי המים ישר שטפו הכל. אחרי כמה דקות יצאתי ונשכבתי במיטה ונרדמתי עד הבוקר כזה. 

כן נו בסדר. כן. לא, זה לא נגמר שם. כן, אחר כך התעוררתי עוד פעם. 

בפעם הזאת כבר הייתי המפקד הטלפאת של היאגאמוטו סנסיי. ספינת חלל  שהייתה בדרך לרייג'ל... ואז זה היה בתור עבד תורכי בבית של איזה אציל גרמני. ואחר כך טבח בחתונה של הבן דוד של ריקארדו סזאר אחד. ואז אחר כך הגיעה נפילה ארוכה מאוד. מאיזה צוק ממש גבוה. 

לא, זה המשיך עוד. מלא כאלה. איזה פעם הייתי מין יצור ענק, כמו לווייתן בערך, ששט בחלל ומסנן כוכבים בין השיניים שלו כמו פלנקטון. ופעם אחרת הייתי איש שלא יכול למות בכלל וחי לנצח לא משנה מה קורה לו. חייתי עד שהשמש התפוצצה ואז התעוררתי מחדש בעידן הדבוני. ככה 7 פעמים. התפללתי די הרבה שזה יתגלה כחלום. וזה באמת היה. חלמתי את זה בזמן שנרדמתי לשעה מול הטלוויזיה בצהריים של יום שבת אחד. אשתי הביאה לי קפה וזה היה היום הכי מאושר בחיים שלי. ואז, קצת אחרי ארוחת ערב, התעוררתי.

והגשתי קפה לבעלי בסוכה מקש, ונשכתי לכלב אחר את האוזן, וישבתי בלילה על כוס תה וסיגריה בלובי של מלון וכתבתי סיפורים. תיקנתי איזה שעון בבית מלאכה שלי. הורדתי את הראש של הבן זוג שלי באורגזמה מופרעת. ואז קיבלתי איזה פרס אז כולם מחאו לי כפיים. וכן, זה עוד המשיך אחר כך. עוד פעם ועוד פעם. 

אני לא חושב שאני כזה דפוק תכלס. כאילו סך הכל כולם מתעוררים כל בוקר לאותו חלום נכון? והוא כאילו המשכי. אבל לך תדע, נגיד שזה מתחלף ופשוט לא זוכרים, אה? אולי אני היחיד שזוכר שזה מתחלף? הרי כל פעם שאני מתעורר בתור מישהו חדש נדמה לי שתמיד הייתי היצור הזה. וכל מה שהיה לפני זה חלומות. יש גם מין חוקיות משונה לכל הדבר הזה. יש פרצופים שמופיעים בתדירות גבוהה יותר מאחרים. פעם קוראים לו עוזי ופעם קוראים לו בנצי, אבל זה אותו טיפוס. אני זוכר אותו. אולי זה אנשים שהכרתי או היו קרובים יותר אלי באיזה ארץ לא חלום אם קיימת כזאת. לא יודע. אולי אני תכלס שוכב בתרדמת באיזה בית חולים או משהו, והאנשים האלה באים לבקר אותי מדי פעם. זאת אחת התיאוריות שלי. 

לפעמים אני יודע שאני חולם ואז אני מלך כאילו. אני מסוגל להשפיע על כל מה שקורה סביבי. לשנות מה שבא לי. לפעמים אני לא בטוח. ואז אני יותר מוגבל. הרבה פעמים אני בכלל לא זוכר את כל מה שאני מספר לך עכשיו. אני פשוט מוישה זוכמיר וזהו. עד שאני נזכר איזה ערב והכל חוזר אלי בבום. או שאני פתאום מתעורר בתור עכביש או סנאי או רואה חשבון.

כן, אתה צודק זה לא סיפור סביר. לא לא אתה לגמרי צודק דוקטור. אני בטח משוגע או משהו. זה רק ש... לא דוקטור, כבר ניסו איתי הרבה כדורים. זה לא עובד. גם באישפוזים עברתי מפה עד הודעה חדשה. אתה רוצה לקחת אותי, תיקח. זה לא כזה משנה. מתישהו אני אתעורר ויגיע משהו חדש אתה מבין?

אני חושב שהפואנטה היא שאני אגיע למצב שאני כל הזמן יודע וזוכר. נדמה לי שזאת הפואנטה. אבל זה קשה לי, ונראה לי שאני לומד ממש לאט. הנה אפילו עכשיו אני לא לגמרי בטוח. אולי בעצם התעוררתי וזאת המציאות? לא נראה לי סביר. אבל לך תדע. אני מספיק לא בטוח כדי שאני לא אוכל עכשיו להפוך את החדר הזה לטירת שוקולד ולעוף מהחלון. 

אני מדבר איתך כי אישתי אמרה שאני חייב. היא מתה מפחד מאז שסיפרתי לה. תעשה טובה, תגיד לה משהו שישמע לה הגיוני. תגיד לה שהיה לי התקף בונשואיזם או משהו. לא יודע נו, תמציא מילה, אתם טובים בזה. אבל שאם אני אקח את הכדור הזה והזה הכל יהיה בסדר. או שזה דבר חד פעמי שלא צפוי לחזור. לי היא לא תאמין. חחח... היא לא יודעת, אבל פעם קודמת שנפגשנו היא הייתה רקדנית עם 3 שדיים ועור סגול. 

מה? בטח, כן, פגשתי גם אותך קודם. אתה אחד המוכרים. עזוב אתה לא רוצה לדעת. אה, פעם היית שגריר במשהו שדומה לאו"ם, בערך. קראו לזה האונדרשלופן. זה היה מגניב. 



נכתב על ידי
אסא וולפסון
רוצה להגיב? התחבר

תודה רבה!! 🙏
אסא וולפסון כתב לפני 6 חודשים

מעולה!
ס-ז כתב לפני 6 חודשים

👑
מאדרפאקר כתב לפני 6 חודשים

תודה!!!!! 🙏❤️
אסא וולפסון כתב לפני 6 חודשים

ווואוווו!!!!!!!!!! וואוו!
דור כלב כתב לפני 6 חודשים


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש