אין סיכוי שלא לשפוך

הולכת עם כוס אחת, גווה שפוף , מרוכזת רק לא לשפוך. לא יעזור, ידיה רועדות והקפה נשפך.

לפעמים הצעירים היהירים שולחים אותה להכין חדש וכשהיא הולכת להכין חדש ,הם מנתחים את גופה ואם היו "עושים אותה". צווארה מאדים, הכוס רועדת שוב והקפה הרותח נשפך על אצבעותיה צונן מהדמעות הניגרות שאיש לא רואה כשהיא חוזרת מאחורי הדלפק.

העוגה הבחושה נראית טוב אבל לעתים יש בה קמצוץ מלח. הפשטידה שקועה, הכריכים טבולים בסלט הירקות שהיא מתקינה בצד. שוב ושוב אנשים מחזירים אותה להכין שוב עד שהם נואשים וקמים. אין מה לדבר על טיפ.

מזה שבוע מגיע מהנדס התוכנה בכובע בארט המסתיר את עיניו , שפתו משורבבת כיוון שאינו יודע מה לעשות בה. הוא רוכן מעל חישוביו מתקין מכשירים כמו כיפת ברזל נגד היונים שמחרבנות על מכוניתו החבוטה , מתקין נפצי דמה לנערים העומדים תחת החלון שלו בשעה 2 בלילה ומדברים בקולי קולות וצחוקם מטריד את שנתו, מתקין משבחי דימוי עצמי לכלבים המנסים לרדוף אחרי קטנועי הפיצות . השולחן הדביק שלו עמוס שרטוטים, מסתיר את בדידותו, כעת הוא מנסה  לבנות אלוגריתם לחיזורים וזוגיות, בונה נוסחאות, חבל שאינו מוצא למי להשמיען.

עוד מעט יגיעו אנשים לבית הקפה יזמינו הזמנות מהן לא יהיו מרוצים . טריפ אדוויזר מלא אזהרות מסע כנגד בית הקפה.

המלצרית נושאת את התה עם השיבה , גווה כפוף מעודדת את עצמה שהפעם לא תשפוך, אך משהו מגחך בה מה פתאום, וודאי תיכשל. היא מגיעה אל שולחנו של מנסח הנוסחאות, אף טיפה לא נשפכה וידה מתארכת , עוד קצת ותצליח לא לשפוך , אבל הרעד בלתי נסבל והתה מונח על שולחנו, הלוואי שהייתה מצליחה לנתק ידה שנדבקת לכוס ומרעידה את הכוס וכל תוכנה גולש על דפי הנוסחאות, על חולצתו המעומלנת ועל כובעו. הוא קופץ לאחור. גם היא. מתנגשים זה בזה. מסמיקים. חום גופם רותח יותר מתנור האפייה. שפתו משורבבת ואינו יודע מה להגיד. זיעתו חמצמצה כרגיל כשהוא לחוץ. ידיה קשורות בסינר , ומייד  תופסות את שפתו המשתרבבת, פיו ניתק ונפתח, היא אוחזת בו בחוזקה כבן ערובה, מנשקת ומעלסת את לשונו ,נשימתם נעתקת, כבר דקה אינם נושמים, אחוזים זה בזה. לקוחות מתחילים להיכנס , סבתא בכיסא גלגלים אליו מחובר בלון יום הולדת והמטפל הפיליפיני שלה. זוג עם ילדים צעירים ורועשים. באי בתי הקפה מפילים לסתות ,ידיה של המלצרית חובקות את המהנדס החנוט בין ידיה . 

הזקנה בכיסא הגלגלים כבר לא אינה מדברת חמש שנים ,מרימה יד רועדת, המטפל מתרומם לעברה ונלפת בזרועותיה, מזמן לא פגש את כוח הרצון שלה והוא נופל על ברכיה בכיסא הגלגלים ושפתיו נלפתות בשפתיה הסדוקות הצמאות לאהבה , מזמן לא ראה אותה מחייכת כמו עכשיו.

בני הזוג עם הילדים נמנעים מקשר עין . הגבר יודע שלא תסלח לו אשתו על בגידתו המבישה כשאשתו ניגשת ושיניה נושכות בשפתיו... בלשונו. 

המלצות בטריפ אדוויזר : "אסור להחמיץ... בעוגה תמצאו קורט מלח, איזה ניגוד מושלם, הפשטידה שוכבת כאוהבת במיטתה. הכריך מכוסה במיצים נפלאים של סלט פשוט ומדהים.

ברכה על ראשכם ושפתותיכם אם הקפה שתקבלו יישפך על בגדיכם. הזמינו מקום מראש לפינות הנישוק והחיבוק. הלוואי שתמצאו מקום. אנחנו לא הצלחנו, ננסה שוב."

נכתב על-ידי
גילי רוזן
הדף נקרא 117 פעמים
אהבתי חיבבתי
2 תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי