שִׁיר אֵינוֹ נִכְתָּב מֵעַצְמוֹ, יֵשׁ שֶׁהוּא
פּוֹרֵץ מִסְעָרָה גְּדוֹלָה וְקוֹרַעַת לֵב
הַהוֹלֶמֶת בַּפָּנִים וּמֵהֲפֵכֶת קְרָבַיִם, כַּאֲשֶׁר
הָעֵינַיִם חַשֵׁכוֹת בַּאֲפֵלַת יֵאוּשׁ שֶׁאֵין לָהּ קָצֶה
וְחָרוֹן גָּדוֹל וְחוֹנֵק בּוֹעֵר וּמְכַלֶּה מִבִּפְנִים.

שִׁיר לְעוֹלָם אֵינוֹ נִכְתָּב מֵעַצְמוֹ, הוּא קוֹרֶה
כַּאֲשֶׁר הַחַיִּים מְמָרְרִים וְשׂוֹרְטִים בְּתוֹכְךָ
כְּגַרְזֶן הַבּוֹקֵעַ אֶת הַכְּאֵב שֶׁנֶּאֱגָר וְקָפָא
כַּאֲשֶׁר אִבַּדְתָּ מִישֶׁהוּ שֶׁאָהַבְתָּ.
לִפְעָמִים שִׁיר הוּא כְּמוֹ הִתְאַבְּדוּת.