כדור, אשכרה כדור

חרא. שוב החלקתי. אני לא מבין למה הם עשו את הגלגל הזה כל כך חלקלק. אם הכל תלוי בזה שלא נפסיק לדווש, אז היה הגיוני שישימו איזה חומר מונע החלקה, לא? אני כאן כל החיים שלי, או כל מה שאני זוכר, אומרים שאנחנו נולדים במקום אחר ואז מביאים אותנו לכאן כדי להפעיל את הדוושות. בכל אופן, אני כאן כל זמן שאני זוכר את עצמי ואף פעם עד היום לא הגעתי לגלגל הגבוה. כאן אתה הכי קרוב לקימור העליון, ורבאק, אתה באמת רואה שזה כדור. אנחנו פאקינג חיים בתוך כדור. הם לא שיקרו הזקנים. ראיתי את זה בעיניים שלי. לא אגדות ולא בלבלות. זה הכל אמת. אבל עכשיו החלקתי, והכי גרוע, אני גם למטה וגם כנראה עיקמתי רגל. למטה הכי גרוע. צפוף פחד ויש התקפות פאניקה, ואז, כדאי שתזוז מהר כי המניאקים רצים בלי לראות כלום בעיניים ודורסים הכל. היו לי חברים שנגמרו ככה. אני חייב לעלות לפחות עוד כמה שלבים. הבני זונות, הם לא עושים את זה קל. אבל גם אותי לא עשו באצבע, אם צריך אני מעיף את מי שמעלי, כי בסוף, ככה לימדו אותנו, האוגר החזק הוא שמנצח. 

נכתב על-ידי
מורז ברנדיס
קושרת בהסוואה, יושבת בתל-אביב, קוראת, כותבת, תמיד בְּקֵרוּב
הדף נקרא 130 פעמים
אהבתי חיבבתי
תגובה אחת
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי