ראש בצה 🥚

תמר פריש הלביץ
שני 9 לדצמבר, 2019 · דקת קריאה

ראש בצה קראו לו. לא עזר שהיה לו שיער ג'ינג'י, איש לא קרא לו ג'ינג'י, אף אחד לא קרא בשמו האמיתי, איתן, רק ראש בצה ,מלגלגים, בלי י'. גורלו של מי שנולד עם ראש עגול ככדור במקום שלכולם ראשים מרובעים. אימו הרגישה בלידה שזאת היתה לידה קלה במיוחד, היא חשה כמו תרנגולת שהטילה ביצה ולא כשאר האמהות שבצרחות דחפו מרחמן קופסא קטנה. הוריו עברו ממומחה למומחה, הילד בסדר, רק מה, ראש בצה. 

כשהעיר נכבשה, האויב בחר בעונש נורא, הקימו חומה סביב העיר, האנשים התגעגעו לנופים המוריקים סביב העיר, רצו שמים כחולים ותחת זאת קיבלו חומת השפלה, גבוהה מאין כמוהה, בעלת חרכים עגולים. אף ראש מרובע לא יכול להתחב שם ולהציץ.

בסוף מישהו נזכר בו, אפילו פנה אליו בנימוס, קרא לו בשמו, "אתה יכול בבקשה להציץ ולהגיד מה רואים בצד השני"?, ההוא כבר היה מצויד בסולם, רק תסתכל. 

איתן עלה על הסולם, תחב את ראשו לתוך החריר המעוגל והביט החוצה, מעבר לחומה.

"נו, מה אתה רואה?" קרא ההוא מלמטה בחוסר סבלנות, "אני רואה את הים והשדות, היער והשמים", כך תיאר את הנוף השרוף שנחשף לנגד עיניו. לא רצה לאכזב. 

הים והשדות, היער והשמים


נכתב על ידי
תמר פריש הלביץ
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש