"סינוד הגופה" - לפני עריכה

ליאור רשף
שני 16 לדצמבר, 2019 · 4 דקות קריאה

טקסט היסטורי מאת דוד סינגר (הגרסה המקורית לפני העריכה שלי)

לטקסט הסופי (לאחר העריכה שלי) לחצו כאן

גיבור סיפורנו הבא הוא האפיפיור משנת 896 , סטפנוס השישי, או השביעי )זה מסובך( והאמת היא 
שכבר דיברתי עליו אבל שני דברים - 
קודם כל זה סיפור בן זונה, האירוע בגינו, או בזכותו )לגמרי בזכותו אם אתם שואלים אותי( הוא ידוע- 
״סינוד הגופה״ איננו סתם עולה על הדימיון אלא לא רואה אותו ממטר וגם אם אספר אותו מליון פעם 
הוא ישמע מטורף מכדי להיות אמיתי, דבר שני זו הזדמנות לדבר על התקופה שהכרוניקאים כינו 
״ Saeculum obscurum ״- תקופת החושך. סיפור כמו סינוד הגופה היה יכול להתקיים רק בתנאים 
פסיכים מסוימים, והתקופה הזו שבין 882 ל 964 בהחלט עונה על ההגדרה . 
״תקופת החושך״ הזו מתחילה עם האפיפיור הראשון שנרצח- יוחנן השמיני- בשנת 882 ומסתיימת 
עם האפיפיור יוחנן ה 12 , שנרצח גם הוא, בשנת 964. 
זו תקופה שבה הכס הקדוש היה פיון בידיים של האריסטוקרטיה האיטלקית ובעיקר של שתי 
משפחות רבות עוצמה- משפחת ספולטו ומשפחת תאופילקטי. בתקופה זו שירתו 27 אפיפיורים 
ואנטי-אפיפיורים, מתוכם כשליש נרצחו או מתו מוות ״מוזר״ כלשהו אחרי ששירתו בתפקיד ימים 
ספורים. אז הפוסט הזה יוקדש לסטפנוס ולמעשהו המופרע, הפוסט הבא יהיה יותר כללי וידבר על 
התקופה כולה . 
מוסד האפיפיוריות ידע לא מעט ימים לא טובים ולא מעט אירועים ביזריים לאורך 2000 שנות קיומו 
אך דומה שהאירוע הנקרא "מועצת הגופה " (cadaver synod, או לחילופין בלטינית, פשוט כי זה נשמע 
יותר טוב - Synodus Horrenda) לוקח את הקופה בכל מה שקשור לביזריות וגועל . 
מועצת הגופה הנ"ל הוא משפט שהתנהל ברומא, בארכיבזיליקה האפיפיורית של יוחנן הקדוש 
בלטראנו (Basilica of St. John Lateran) בינואר 897 , כאשר הנאשם במשפט היה האפיפיור לשעבר 
פורמוסוס )למעשה לשעבר לשעבר שכן בוניפקציוס השישי שירת לתקופה של 15 ימים ביניהם ומת 
מהמחלה ״הקטלנית״ שיגדון ואל תשאלו אותי מה זה שיגדון או Gaut כי בחיי שניסיתי להבין אך ללא 
הועיל( והתובע היה האפיפיור הנוכחי סטפנוס השישי . 
הענין החריג בסיפור, מלבד העובדה שאפיפיור אחד מעמיד לדין אפיפיור אחר, זו העובדה 
שפרומוסוס היה מת מזה תשעה חודשים, וכדי שהמשפט יתנהל בנוכחותו גופתו המרקיבה נחפרה 
מהקבר, נוקתה, הולבשה בגדי שרד ועל ראשה הושם כתר . 
המחזה היה מבעית, למרות האירוניה בכך שמשמעות השם "פורמוסוס" היא "יפה מראה", ואולי זו 
הסיבה לכך שהדיאקון שהיה אמור לשמש כסנגורו בזמן המשפט קפא על עומדו ועמד כאילם בשעה 
שהאפיפיור הצביע לעבר הפגר המלובש ושפך עליו אש וגופרית כשהוא מאשים אותו בשוחד 
וברמאות ובהפרת חוק הכנסיה הקובע שבישוף לא יכול לכהן בתפקיד עבור שני מחוזות במקביל 
)מטרת החוק היתה למנוע מבישופים לצבור כוח עצמאי רב מדי ובכך להוות איום על האפיפיור ). 
פורמסוס נמצא אשם במשפט וגזר דינו היה ביטול כל הצווים שהוצאו על ידו, ביטול כל 
המינויים שעשה, קריעת בגדיו מעל גופו וכן, ענישה ש"לוותה" ממערכת הענישה הרומית- שלש 
מאצבעות ידו הימנית- המברכת- נכרתו . 
גופתו נקברה שוב בקבר המונים, אך האפיפיור סטפנוס חשב אין בכך די אז הוא שוב חפר את גופתו 
והשליך אותה אל נהר הטיבר עם משקולות לרגליה . 
הגופה נמשתה לאחר מכן על ידי נזיר ששמר אותה במקום מחבוא, אך עניני הגופות של סטפנוס 
השישי עלו כבר לתושבי רומא על העצבים וקבוצת אזרחים זועמת חטפה אותו מביתו והשליכה אותו 
לתא כלא ולאחר מכן חנקה אותו בתאו . "סינוד הגופה" - טקסט מאת דוד זינגר 
לפני עריכה] ] 
באותה שנה האפיפיור החדש- תאודורוס השני- כינס סינוד נוסף שבו בוטלו כל האישומים נגד 
פורמסוס, וגופתו המעונה של פרוסמוס נקברה בפעם השלישית. זה לא היה הסוף- ימי הביניים אתם 
יודעים ... 
האפיפיור שבא אחריו, עשרים יום אחרי כן, יוחנן התשיעי )האפיפיורים בתקופה הזו מתו/התחלפו 
בקצב מעורר השתאות. אל תשאלו אותי למה...( חיזק את החלטות הסינוד של תאודורוס אך בנוסף 
החרים שבעה קרדינלים שהשתתפו במועצת הגופה ולאחר מכן אסר על קיומם של סינודים לגופות, 
החלטה שנשמרה עד היום. כמעט . 
אך בכך לא בא הקץ לתלאותיו של פרומוסוס המת שכן האפיפיור סרגיוס השלישי- שלקח חלק 
במועצת הגופות כשופט לצידו של סטפנוס השישי- הפך שוב את החלטת הכנסיה והרשיע בשנית את 
פרוסמוס, שגופתו הוצאה בפעם המליון מקברו והושלכה לטיבר, הפעם לתמיד . 
אוקיי, סיפור מעניין, וקצת... דוחה אם חושבים על זה, אבל מה הרקע לשיגעון הזה ? 
אז אם הזכרנו את המילה "שיגעון", יש דעה האומרת שסטפנוס באמת היה סתם מטורף על כל 
הראש, אבל עם שיגעון אין כל כך לאן להתקדם, אך יש עוד אלטרנטיבה - 
לאחר שעלה לכס הקדוש פרמוסוס החל מתערב בפוליטיקה האיטלקית ובשנת 892 , לאחר שהכתיר 
את למברט מספולטו כקיסר האימפריה הרומית הקדושה, הוא חזר בו עקב חששותיו מהאגרסיביות 
של ארנולף מהשושלת הקרולינגית והזמין אותו שנה לאחר מכן להשתלט על איטליה והכתיר אותו 
כקיסר . 
סטפנוס שהיה מינוי של משפחת ספולטו נפרע מפרויוסןס על תמיכתו בקרלונגים נגד האינטרסים 
האיטלקיים וגם זו היתה הזדמנות פרקטית לבטל את המינויים שלא עמדו בקנה אחד עם האינטרסים 
של משפחת ספולוטו . 
אנקדוטה מעניינת בקשר להוצאת הגופה של פרוסמוס ולהעמדתה לדין- היו שני מקרים מפורסמים 
אחרים של הוצאת הגופה מהקבר ושפיטתה- הראשון היה המשפט אחרי המוות שהנרי השמיני ערך 
לבישוף תומס בקט שבסופו עצמותיו של בקט נשרפו למוות. השני היה במאה ה 17 עת הוצאה גופתו 
של אוליבר קרומוול מקברו והוא נשפט על בגידה במלך צ'רלס הראשון )אותו הוציא להורג(, בסופו 
הוא הורשע וגופתו נערפה וראשו הוצג לראווה מחוץ למנזר ווסטמיניסטר

 



נכתב על ידי
ליאור רשף
כותבת, מגיהה ועורכת לשון.
היה הראשון לפרגן
הדף נקרא 25 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש