הַנּוֹסַעַת

עוז פרנקל
רביעי 18 לדצמבר, 2019 · דקת קריאה

כְּשֶׁפִּנָּה לָהּ מָקוֹם שֶׁתֵּשֵׁב
הִיא חִיְּכָה עִם עֵינַיִם טוֹבוֹת
הוּא הָיָה מִין טִיפוּס מִתְחַשֵּׁב
וְשָׁקַע בְּמִילְיוֹן מַחְשָׁבוֹת

הוּא הִמְשִׁיךְ בִּזְהִירוּת לַעֲקֹב 
אֵיךְ יָדָהּ אֶל הַתִּיק אַט נִכְנֶסֶת
וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם הִתְמַלֵּא
בְּאוֹתָהּ הַתְּחוּשָׁה הַמְבָאֶסֶת 

נִיחוֹחָהּ הִתְפַּשֵּׁט לְכָל עֵבֶר
וְגָרַר מִזָּרִים מַבָּטִים 
רַק שֶׁאַף אֶחָד לֹא הָיָה "גֶּבֶר"
לָקוּם לַעֲשׂוֹת בָּהּ שְׁפָטִים

הוּא הִבִּיט בָּהּ אָדֹם וְכָעוּס
כְּשֶׁיָּרְדָה בַּתַּחֲנָה לָהּ הִמְתִּינָה
אֵיךְ יָכְלָה בִּנְסִיעַת אוֹטוֹבּוּס
לְקַלֵּף לְיַדוֹ קְלֵמֶנְטִינָה



נכתב על ידי
עוז פרנקל
Poetry would be so much harder if violets were orange
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש