צֹמֶת נָמִיר, פִּנַּת חַיִּים לְבָנוֹן

עוז פרנקל
שבת 28 לדצמבר, 2019 · דקת קריאה

אֲנִי מַרְגִּישָׁה אוֹתָם בְּכָל תְּנוּעָה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה
בְּכָל צַעַד שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת אוֹ לְפָחוֹת מְנַסָּה
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהֵם שָׁם, הַפְּלָטִינָה, הַבְּרָגִים
וְזֶה כּוֹאֵב לִי בַּנְּשָׁמָה אַךְ גַּם מִתַּחַת לַבְּגָדִים
אֲנִי זוֹכֶרֶת לֵילוֹת עִם צְרָחוֹת לָאֲחָיוֹת
כְּשֶׁהַגּוּף שֶׁלִּי הִרְגִּישׁ כְּמוֹ אַחֲרֵי צְרוֹר יְרִיּוֹת
מִתְחַנֶּנֶת שֶׁיַּכְנִיסוּ לִי רַק מַשֶּׁהוּ לַוְּרִיד
לְהַחֲלִישׁ כְּאֵב זְמַנִּית וְאִם אֶפְשָׁר אָז לְתָמִיד

וְסִפְּרוּ לִי שֶׁשָּׁכַבְתִּי שְׁרוּעָה עַל הַכְּבִישׁ
שְׁבוּרָה לַחֲתִיכוֹת, בִּתְנוּחָה שֶׁל מַר גָּמִישׁ
כִּי פָּגְעוּ בִּי דֵּי חָזָק, גָּרְרוּ אוֹתִי מַמָּשׁ
וְהַכֹּל קָרָה מַהֵר, לֹא חָשׁוּב מָה הַקָּמָ"שׁ
וְאָמְרוּ לִי שֶׁנִּפְגַּע לִי הַתִּפְקוּד בִּשְׁתֵּי יָדַיִם
כִּי שָׁבַרְתִּי חֻלְיָה בַּצַּוָּאר, אָז לְבֵינְתַיִם
לֹא יָכֹלְתִּי לֶאֱכֹל אוֹ לְבַד לְהִתְקַלֵּחַ
לְהִתְלַבֵּשׁ בִּפְרָטִיּוּת וְשִׁנַּיִם לְצַחְצֵחַ

אָז כָּעַסְתִּי עַל עַצְמִי, עַל הַגּוֹרָל, עַל הַיְּקוּם
כְּשֶׁכָּאַב כָּל שְׁרִיר בַּגּוּף, בַּתְּקוּפָה שֶׁל הַשִּׁקּוּם
וּלְאַט לְאַט חָזַרְתִּי אַחֲרֵי הַתְּאוּנָה
קְצָת אִטִּית, קְצָת מְחֻשֶּׁבֶת, כִּי הַקֶּצֶב הִשְׁתַּנָּה
וּפִתְאוֹם כָּל פְּעֻלָּה, גַּם הַטְּרִיוְיָאלִית בְּיוֹתֵר
רַק הִזְכִּירָה שֶׁקָּשֶׁה וְשֶׁאָסוּר לִי לְוַתֵּר
וְזֶה הֵצִיף אוֹתִי, עַד כַּמָּה שֶׁהָיִיתִי חֲזָקָה
וְזֶה הֵרִים אוֹתִי גָּבוֹהַּ וְנָתַן לִי גַּם מַכָּה

וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהִשְׁתַּחְרַרְתִּי אֲנִי חוֹשֶׁבֶת הָמוֹן
עַל צֹמֶת נָמִיר, פִּנַּת חַיִּים לְבָנוֹן
אֵיךְ עָבַרְתִּי בְּיָרוֹק, בְּמַעֲבַר הַחֲצִיָּה
אֵיךְ נַהֶגֶת צְעִירָה רַק רָצְתָה לַחֲסֹךְ שְׁנִיָּה
הִיא פָּגְעָה בִּי בְּעוֹצְמָהּ אֲבָל יָצָאתִי בַּחַיִּים
וְאוֹמְרִים לִי שֶׁזֶּה נֵס! שֶׁזֶּה מַשֶּׁהוּ מַדְהִים!
וַאֲנִי טִפָּה צוֹחֶקֶת, קְצָת בּוֹכָה וְשׁוּב מוֹדָה
שֶׁהָיָה לִי שָׂם מַזָּל, אַךְ בְּעִקָּר הָיְתָה קַסְדָּה



נכתב על ידי
עוז פרנקל
Poetry would be so much harder if violets were orange
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש