חצי שנה

בלאגן של רגשות
ראשון 5 לינואר · דקת קריאה

היינו ילדים ותראה מה זה

איך בחצי שנה התבגרנו.

עשינו שטויות ואף פעם לא חשבנו,

וכבר חצי שנה שלפני שעשינו משהו

עצרנו.

וכל אחד מאיתנו עבר דברים,

ולי היה חסר למי לספר אותם.

כל אחד מאיתנו ניסה להמשיך בדרכו,

לצאת מהעולם הלא נורמאלי שהיה לנו.

ותמיד הייתה לי הרגשה שתצליח

עוד לפניי להמשיך הלאה,

וכמה שצדקתי, ככה גם כאב.

המשכת בלי להסתכל לאחור,

וגם לא עלי אחרי חצי שנה שלא ראית אותי.

ואני עוד שם, בעולם שבנינו בשביל לשכוח מהכל.

ואחרי חצי שנה לפני שאני יוצאת ממנו אני חייבת לשאול.

איך זה לקום כמו כל שאר האנשים?

פשוט נראה לי שהיה לך יותר מתאים לקום

משוגע.



נכתב על ידי
בלאגן של רגשות
היה הראשון לפרגן
הדף נקרא 24 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש