הרומן שלי עם אני

פתאום ניגש אליי אחד

אמר קשה לי כאן לבד

כבד משקל המציאות

אולי תרביץ בי קצת מהות

מיד אני חיוך מותח

וגם האגו מתרווח

ומתנפח החזה

תקשיב, הפתרון כזה:

"הסבל של כולם מצוי,

בין מה שיש למה רצוי.

צריך פשוט ללמוד להיות"

ברוך בורא הקלישאות

אז בעיניים של כלבלב

אמר, תודה לך נדב.

פתאום עכשיו הכל מובן

לכל אתגר אני מוכן

הודה, הלך, ובבטני

החל לתפוח ה"אני"

אני מוצלח, אני חכם

אני חסיד אומות עולם

מורה נבוכים, מרפא מכאוב

אין איש כמוני, טוב מטוב

ואז פתאום קרה אסון 

התחיל לגווע הפאסון

ושוב כאב ושוב קשה

ושוב השכל לא מרשה

לאגו טריפ ללבוש זהות

ברוך השב למציאות