אֲוִיר
עוז פרנקל
ראשון 5 לינואר, 2020
·
דקת קריאה
"אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ" הִיא בֶּטַח אָמְרָה
"אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ גַּם" הוּא הֵשִׁיב
וְכָךְ הֵם הִבִּיטוּ אֶחָד בַּשְּׁנִיָּה
מַשְׁלִימִים עִם הַסּוֹף הַמַּכְאִיב
כְּשֶׁהַמַּיִם הֵחֵלּוּ לִשְׁצֹף וּלְכַסּוֹת
כָּל טִפָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁל אֲוִיר
הֵם יָדְעוּ שֶׁאֵין טַעַם עַכְשָׁו לְנַסּוֹת
שֶׁלָּצֵאת זֶה כְּבָר בִּלְתִּי סָבִיר
אֲנִי רוֹצֶה לְדַמְיֵן בַּשְּׁנִיּוֹת שֶׁל הַפַּחַד
שֶׁשְּׁנֵיהֶם אָהֲבוּ עִם תַּכְלִית
שֶׁהָיְתָה לָהֶם מִין נֶחָמָה שֶׁהֵם יַחַד
לְכוּדִים בֵּין קִירוֹת מַעֲלִית
וּבַסּוֹף הֵם עָלוּ, לְלֹא שׁוּם עֶזְרָה
אֶל מָקוֹם קְצָת פָּחוֹת מַעֲצִיב
"אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ" הִיא בֶּטַח אָמְרָה
"אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ גַּם" הוּא הֵשִׁיב
לזכרם של סתיו ודין
שנספו באסון המעלית בתל אביב