לחמניית-קימל בתה, איציק [יצחק מיכאל] ליסמן 11.1 דף חדש
קרוא וכתוב זה הקטע שלכם?
בואו להיות חברים שלנו.
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה או הרשמה עם שם וסיסמא | דלג

לחמניית-קימל בתה

איציק [יצחק מיכאל] ליסמן
4 דקות קריאה | שבת 11 לינואר

 

במרכז המסחרי הישן, בבן-גוריון פינת משה רבנו, החנות הרביעית משמאל, כלומר, אם אתה בא מבן-גוריון, הייתה המכולת של אברם.
אברם מנהל את המכולת מאז 1967, כשחזר מהמלחמה והיה קצת בבלגן בראש. משה, אביו, שהקים את המכולת, אמר לו "תיקח את המכולת, תאכל את כל החרא שלה ותשכח את החרא של המלחמה".
אברם לקח ועד היום הוא אוכל את החרא של המכולת אבל מגלגל את הכסף ומצליח לשלם, לא בזמן, את החובות, וגם לשים כמה ג'ובות למוסד הסיעודי ששם חי [אלק חי] אבא משה.
לפני עשר שנים תפס אברם את האח הקטן של שלמה הספר מגניב, מתחת למעיל, לחם קימל וקמח, וכיסח את אם-אמו, עד שבא שלמה בריצה, הפריד את המכות, ונתן לאברם מילה שחזקל, זה האח שלו, יעשה "עבודות שירות" אצל אברם, במכולת, חצי שנה.
חצי שנה עברה אבל אברם היה מבסוט מחזקל, וחזקל לא היה לו מה לעשות, וכולם הסכימו שיהיה הפועל של אברם ויקבל, אם יהיה, מאה ג'ובה ליום, כל יום שישי, אחרי שסוגרים ואחרי שרחץ את הפריג'דרים.
ועכשיו מתחיל הסיפור. שושנה, ממשה רבנו 96, כניסה שניה, קומה שלישית, הייתה קונה כל מה שצריך אצל אברם. היא עשתה קבוע חוב במחברת של אברם, עד מאה-מאה וחמישים בשבוע, ותמיד שילמה על החשבון, אולי חצי אולי פחות, עד שיכנס הביטוח הלאומי או שתבוא טובה, אשתו של בעלה, שהיה, תזרוק לה כמה לירות ותגיד זה מה שיש.
שושנה, הילדים שלה כבר עזבו את הבית מזמן, תמיד אמרה שאלוהים נתן לה רק מכות אבל בעניין הפיגורה של דוגמנית, שנשארה לה, זה, או שאלוהים התבלבל או צ'יפר אותה על התנהגות טובה. בגלל זה, כל פעם שבאה למכולת, חזקל לא עזב אותה לרגע, הביא לה מה שרצתה, גבינה ולבן הוציא לה מהחדשים, מאחורה, מהמקרר הקטן, ושאל אותה כמה פעמים מה עוד תרצה שיביא.
שושנה רצתה הרבה אבל שמרה על הכסף וידעה שאברם לא ייתן לה יותר מידי חוב. חזקל סידר לה מה שלקחה בשקיות בד [שגם אותן נתן לה פעם מתנה] ואמר לה שושנה אולי אני יקפיץ לך את הסלים הביתה לקומה שלישית? שושנה תמיד אמרה, באמת, לא צריך…היום לא לקחתי כלום…אבל אם אתה פנוי ואם אברם מסכים…יאללה תבוא, אבל אל תסתכל על הבלגן היום כי לא היה לי זמן. ככה כל פעם.
וחזקל היה מסתכל על אברם, ואברם היה עושה לו מן "בסדר" בראש, וחזקל היה אומר לשושנה [וגם שאברם ישמע] שרק הוא לוקח לחמנייה קימל והצנצנת ריבה שזיפים, וכבר בא עם הסלים.
כשהיה בא הייתה שושנה אומרת לו שתה קצת מרק פסוליה שעשיתי במיוחד, והיה אומר לה באמת, שושנה, אני לא רעב. וגם אם היה רעב, אם היה מקבל את המרק פסוליה שבשלה שושנה אולי לפני שבועיים, כבר לא היה יותר רעב.
אז כנף של עוף? אז בוריקה עם צהובה שבאה מחוץ לארץ? אז אולי תה טרי שאני יעשה לך עכשיו טרי? והיה תמיד מסכים לתה, פותח את הלחמנייה קימל בבטן שלה ועושה מריחה של ריבה שזיפים, מה שהביא מהמכולת של אברם, על חשבון אברם.
הכי טוב לחזקל היה לטבול את הלחמניה קימל עם הריבה, בתה החם של שושנה ולשים בפה. היה לו תענוג גדול והיה יוצא שבע.
ככה כל פעם, אולי פעמיים שלוש בשבוע. ומלפני שנה, אולי יותר. אברם שם לב שהתה עם הלחמנייה לוקח יותר זמן ויותר זמן. בהתחלה חשב ששושנה אולי עושה לו את התה בג'ארה הגדולה, שראה אותה קונה בגלנטריה של האחים גזל, ותה יותר גדול לוקח יותר זמן לשתות אותו. אחרי כמה זמן שאל את חזקל וענה לו שגם מתקן לה איזה דברים כמו דלת הארון או הפאקונג של השיבר.
יום אחד הלכה שושנה הביתה מהמכולת וחזקל הלך אחריה עם הלחמנייה קימל והצנצנת ריבה שזיפים. אחרי שיצא חזקל, לקח אברם שלט שמצא, שכתוב עליו "השומר בסיור", נעל את המכולת ותלה את השלט על הידית של הדלת.
לא היה קל לאברם לעלות לקומה שלישית, אפילו לקומה ראשונה קשה לו. עשה הפסקות, כל כמה מדרגות וקילל את האם-אמא של חזקל, שבגללו היה צריך את זה, וגם אותו היום, המדרגות היו חלקות כמו מישהו שפך בקבוק שמן. כשהגיע לקומה של שושנה לקח את הזמן עד שתסתדר לו הנשימה, למה אם הוא מתחיל להשתעל האסטמה שלו מקפיצה את חזקל מהמרפסת בקומה שלישית עד המרקיזה כחול-לבן של החנות של האחים גזל.
אחר כך התקרב לדלת מה שכתוב עליה שושנה מה אהבתי ושם את האוזן היותר טובה על הדלת. לא שמע דיבור, לא שמע כלים במטבח ולא שמע את המיצמוצים שהוא מכיר, כשחזקל טובל הלחמניה קימל שלו בכוס תה.
לחץ על הידית של הדלת והיא נפתחה לו. נכנס, הכי בשקט שיכול, אפילו שמבחינתו הכפכף עץ שלו עושה רעש כמו המקרר של הדברי חלב. אצל שושנה, הוא מכיר, נכנסים בהול, אחר כך במטבח ומצד שמאלה הסלון. אולי חושבים שזה דרך ארוכה אבל לא. כולה 18 מטר מרובע. אחר כך בא אמבטיה ובית שימוש ובסוף בא חדר שמה שושנה יושנת. הכל ביחד 52 מטר, זה הכל.
התקרב לחדר בסוף והתחיל לשמוע גם את שושנה וגם את חזקל עושים קרעחץ, כמו שאומרים אצל האחים גזל. חשב אולי בוכים על החיים שלהם, גם של שושנה וגם של חזקל, כל אחד לחוד, שהיו בזבל. חשב אולי נפלו במדרגות כי לא שמו לב שהיו חלקות כמו מישהו שפך בקבוק שמן.
כשהגיע לדלת של החדר, אברם הכניס חצי פנים, איפה שהעין היותר טובה שלו. מה הוא ראה זה הסביר הכל. מתברר שכל פעם שחזקל עולה לשושנה להביא לה את השקיות בד עם הקניות, ולוקח גם בשבילו לחמנייה קימל וריבה שזיפים, לטבול בתה שתעשה לו שושנה, כל פעם זה מה שראה אברם באותו יום. שושנה שוכבת במיטה על הגב, הרגליים שלה בצדדים, כל רגל מגיעה לקיר בכל צד, וחזקל שוכב בין הרגליים שלה, מרים ומוריד את התחת שלו, והלחמנייה, לא קימל, שלו, נכנסת ויוצאת בכוס, לא תה, של שושנה, עד שבסוף, אולי, יצאה שם ריבה, לא של שזיפים.

חולון, ספטמבר 2019




15 פירגונים מס-ז, קטנה (מרב בן-שושן) ומפרגן אנונימי בודד
הדף נקרא 32 פעם
אתר זה מאובטח באמצעות reCAPTCHA תחת הצהרת הפרטיות ותנאי השימוש של גוגל.


קטנה, תודה!
משתמש.ת אנונימי.ת כתב.ה לפני 12 ימים

נהדר!
קטנה (מרב בן-שושן) כתבה לפני 12 ימים


כל הזכויות שמורות למחבר כפרה עליו 2020
הַדַּף - מדורת שבט לכתיבה יוצרת