היא

ניר
ראשון 12 לינואר · דקת קריאה

היא חיבקה אותי הבוקר כשכבר הייתי לבוש ובדרך החוצה.
לא רציתי ללכת. רציתי להישאר ככה. חבוק.
עמדנו במטבח בשקט. מחזיקים חזק חזק.
לרגע לא היה דבר חוץ משנינו. גם לא זמן.

שיהיה לך יום טוב, היא אמרה.
היא ידעה שלא בא לי ללכת.
תנסה לראות רק את הטוב.
נשמתי עוד פעם אחת את השיער שלה
וחיבקתי אותה עוד יותר לרגע.

אני לא צריך לראות את הטוב, לחשתי, אני מחזיק אותו.



נכתב על ידי
ניר
עירוני מלידה שהיגר לגליל לפני שנים רבות בחיפוש אחרי מזג אויר. מתמחה בחירטוט, אייקידו, הפעלת מדיחים ואבא כפרי מדופלם.
רוצה להגיב? התחבר


אם, ניר דקת קריאה 27 לינואר
צייד מלקט, ניר דקת קריאה 22 לינואר
מלפפון, ניר דקת קריאה 17 לינואר
הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש