מלפפון

ניר
שישי 17 לינואר · דקת קריאה

הסערה בתוכי לא שוככת.

הרעש בראשי לא פוחת.

הכאב בתוכי לא נרגע.

העצב שבי לא נמוג.

הבכי בגרוני לא יוצא.

החרדה שאיתי לא מרפה.

אני אביר משוריין וחלוד.

אני שק של מים עכורים ורגשות.

אני מלפפון על שתי רגליים.

שמישהו כבר יכבוש אותי עם שום ושמן זית ותבלינים.

אולי אז כבר לא אפחד.

מכל הסלט הזה.

Photo by Charles on Unsplash


נכתב על ידי
ניר
עירוני מלידה שהיגר לגליל לפני שנים רבות בחיפוש אחרי מזג אויר. מתמחה בחירטוט, אייקידו, הפעלת מדיחים ואבא כפרי מדופלם.
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש