קרוא וכתוב זה הקטע שלכם?
בואו להיות חברים שלנו.
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה או הרשמה עם שם וסיסמא | דלג

נקודות

ליאור רשף
דקת קריאה | רביעי 15 לינואר

אנו נקודות שכואבות את ההווה;

את זמניותם הסופית של הדברים.

בנפתולי נפשותינו אנחנו יודעים

כיצד הזמן בולע את הכאבים

אבל - אנושיות

שטבעה פלדה

ומרקמה משטח אדום רוטט

שכואב

ומגיב

להווה החזוי מראש

מהול בכתבי הימים

בהול בקיום שדורש הצדקה

בכל יום, בכל דקה

 

השיר פורסם בגליון ה' של כתב העת לשירה אלטרנטיבית "סלון הדחויים"*

 

*הוספתי את שם כתב העת "סלון הדחויים" כקישור לערך בויקיפדיה העוסק באימפרסיוניזם, למקרה שיעניין אתכם מקור השם. (בצרפתית אגב, ניתן לתרגם refuses גם כ'דחוי', אך גם כ'מסורב'. סתם, שתדעו). 




14 פירגונים מאדם האחרון, נגד אנוש, קטנה (מרב בן-שושן), מורז ברנדיס, Hila Tager Ankiewicz וחמישה מפרגנים אנונימיים
הדף נקרא 125 פעם
רוצה להגיב? התחבר

כל הזכויות שמורות למחברת המהממת 2020
הַדַּף - מדורת שבט לכתיבה יוצרת