בוא נתחיל בצעד

ליל
שבת 1 לפברואר · דקת קריאה

אני נמצאת פה ואתה ממש שם
ונדמה לי שלא נתקרב לעולם
וגם אם נגיע קרוב וניגע
אחר כך נחזור אל אותה נקודה
והפער נשאר, רק גדל והולך
ואז עוד יותר קשה, מסתבך
והדרך הופכת יותר ארוכה
וכבר לא מספיק לפתור בנשיקה
וקשה לחזור
וקשה לגשר
וקשה להפסיק
וקשה לוותר
וקשה וקשה
וקשה שקשה
ומתי כבר נצליח?
מתי נעשה
את הצעד לקראת,
ננסה להתקרב?
ניפגש, ונסכים שוב להתחבב
אז מה נעשה עם הפער הזה?
מה יהיה עם הקנאה?
איך ארגיש שוב ביטחון בזה?
אתמקד בהנאה?
בוא אלי בבקשה, רק צעד
אולי אחד כל פעם
ואולי אולי נצליח ככה
להרגיש שיש פה טעם...
כמה אהבה שיש פה,
כמה געגוע למה שהיה
וכמה רצון להיות בטוב
לא להיהרס מהחוויה
 

[Les routes sans fin(s)] @ https://unsplash.com/@routessansfins


נכתב על ידי
ליל
שישה פירגונים מאדם האחרון, דור כלב, פה חכם
הדף נקרא 16 פעם
רוצה להגיב? התחבר


זמן קורונה-געגוע, ליל דקת קריאה 3 לאפריל
שיחת לילה טוב, ליל דקת קריאה
20 למרץ
לקלף ולעוף, ליל דקת קריאה
7 למרץ
הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש