טִפּוּס דּוֹחֶה

עוז פרנקל
שבת 8 לפברואר, 2020 · דקת קריאה

אֲנִי קֹדֶם אֲנַקֶּה אֶת פִּנַּת הַמַּחְשֵׁב
אֶעֱבֹר עַל הַמֵּיְיל, אֲנִי גַּם כָּכָה יוֹשֵׁב
אֲחַפֵּשׂ אֵיזֶה קְלִיפּ יָשָׁן שֶׁל מָדוֹנָה
וְאֶקְרָא אִם מָצְאוּ כְּבָר תְּרוּפָה לַקוֹרוֹנָה
אֶפְתַּח טֵלֵוִיזְיָה, בֶּאֱמֶת לְדַקָּה
וּבַבִּינְג' אֲסַיֵּם שְׁתֵּי סְדָרוֹת בְּמַכָּה
וְהוֹפּ! צָהֳרַיִם, הַזְּמַן פָּשׁוּט רָץ
מַדְהִים אֵיךְ כְּבָר שְׁתַּיִם, אָז יַאלְלָה לשנ"צ

אֶתְעוֹרֵר לְקָפֶה, אַתְחִיל לְשַׁרְבֵּט
אָגִיב לְאַלְבּוֹם שֶׁל חָבֵר מִטִּיבֶּט
אוֹרִיד אֶת הַזֶּבֶל, אֶשְׁטֹף קְצָת כֵּלִים
אֶקְרָא תַּחֲזִית וְעֻבְדּוֹת עַל גְּמַלִּים
אֲקַפֵּל אֶת הַכְּבִיסָה, אַחֲלִיף מְנוֹרוֹת
אֶזְרֹק קְצָת בְּגָדִים, אֲפַנֶּה מְגֵרוֹת
וְהִנֵּה הֶחֱשִׁיךְ, הַזְּמַן פָּשׁוּט טָס
הַיּוֹם שׁוּב נִגְמַר לִי, זֶה בִּלְתִּי נִתְפָּס!

וּכְשֶׁהַבּוֹס יִתְקַשֵּׁר אֶצְטָרֵךְ לַעֲנוֹת
סְלִיחָה, רַק מָחָר אֲנִי אוּכַל לְהִתְפַּנּוֹת
לַמְּשִׂימָה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ, לַמַּטָּלָה הַקְּטַנְטַנָּה
וְגַם אָז זֶה יִקְרֶה בַּשְּׁנִיָּה הָאַחֲרוֹנָה
וּמִישֶׁהִי אָמְרָה לִי "אַתָּה פָּשׁוּט טִפּוּס דּוֹחֶה
בְּעַצְלוּת אַתָּה אַלּוּף, בְּתֵרוּצִים אַתָּה מֻמְחֶה"
וְאוּלַי הִיא צָדְקָה, כִּי גַּם הַשִּׁיר הַזֶּה נִכְתַּב
לִפְנֵי אֵיזֶה שָׁבוּעַ, אַךְ פִּרְסַמְתִּי רַק עַכְשָׁו



נכתב על ידי
עוז פרנקל
Poetry would be so much harder if violets were orange
רוצה להגיב? התחבר

רציתי לכתוב תגובה, אבל התעצלתי.
מאדרפאקר כתב לפני 11 חודשים



הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש