שטנצים

אום
שלישי 11 לפברואר · דקת קריאה

תמיד חשבתי שיש אנשים שמסתירים סוד שהם יודעים ואני לא.

היום זה היכה בי, עמדתי בסבלנות מאחורי מישהי במעבר חצייה, מחכה שרמזור אדום יתחלף בירוק, מנצלת את הפאוזה ביום עמוס של סידורים, להביט בשמיים וחשבתי, שבהחלט יתכן שעכשיו  פתאום, יפתח חלון בשמיים הכחלחלים אדמדמים הפסטוראליים האלה של 'make believe' ובלי טארארם גדול, מהחרך הפתוח שנקרע מולי במטריקס, 
בת קול תתגלה ותדבר אלי.
אולי לא אפחד כל כך, גם אם זה יהיה ברור שרק אני רואה ושומעת, לא אפחד כי אולי זה אפילו מתבקש שהאמת תתגלה כבדרך אגב, בפשטות, במלוא הדרה.

הרמזור התחלף והבנתי ,
לא רק בראש, אלא בכל רמ"ח ..
שהאמת,  ההתגלות, ההתעלות, 
הבחירה בי,
נמצאת בין שפיות לשיגעון.  

ביציאה מהקופסה...

מהשטנצ  

מהמטריקס?

"There is no spoon"

אז זה הסוד של אלה שיודעים ? :

להשתחרר מהפחד שתוקע אותנו בבינוניות
הפחד להשתגע או שיחשבו שהשתגענו, 
זה המשהו הזה שאנחנו מחכים שיקרה לנו כל החיים?

 

 חיים שלמים לפעמים מתגנבים ועוברים להם, בלי שאנחנו מאפשרים לשחרור לקרות, מפחד. 

 

איזה בזבוז :(

 

=====================

"מה דעתך", שאל פו, שברגע שתעלם לנו השוחה מהעיניים, ננסה עוד פעם למצוא אותה?"

"בשביל מה זה טוב?" שאל שפן.

"אז ככה"... אמר פו, "אנחנו מחפשים את הבית ולא מוצאים, אז חשבתי שאם נחפש את השוחה נהייה בטוחים שלא נמצא אותה וזה מעולה, כי אז נמצא מה שאנחנו לא מחפשים שאולי הוא המשהו שאנחנו באמת מחפשים".

פו


נכתב על ידי
אום
Center District
הדף נקרא 16 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש