סבתא שלי כן ידעה לקרוא

דודו פלמה
חמישי 13 לפברואר, 2020 · דקת קריאה

סַבְתָּא שֶׁלִּי כֵּן יָדְעָה לִקְרֹא,
שָׁ"ס וּגְמָרָא וְתָנַ"ךְ
גַּם צְאֶנָה וּרְאֶינָה
קָרְאוּ עֵינֶיהָ הַתְּשׁוּשׁוֹת
לְאוֹר הָעֲשָׁשִׁית בַּלֵּילוֹת,
אַחֲרֵי שֶׁנִּקְּתָה וּבִשְּׁלָהּ, כִּבְּסָה
וְתָלְתָה, קִפְּלָה וְסִדְרָה אֶת הַבַּיִת.

אֲבָל סַבְתָּא שֶׁלִּי קָרְאָה בִּגְנֵבָה גַּם אֶת הַסְּפָרִים
שֶׁאֲבִי קָרָא לְאַחַר שֶׁיָּצָא בִּשְׁאֵלָה וְיָשְׁבוּ עָלָיו שִׁבְעָה.
סַבָּא דָּוִד מַסְמִיךְ הָרַבָּנִים חֲמוּר הַסֵּבֶר (שֶׁאֲנִי קָרוּי עַל
שְׁמוֹ וְשֶׁהוֹרִישׁ לִי אֶת הָאַף הַנִשְׁרִי וְאֶת אוֹתָהּ שָׂפָה
עֶלְיוֹנָה מִּתְפַּתֶּלֶת בַּפֶּה) בְּפָנִים חֲתוּמִים
הוֹרָה לְסַלֵּק אֶת כָּל הַסְּפָרִים שֶׁל אָבִי מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים:
טוֹלְסְטוֹי וְגוֹרְקִי, טוּרְגֶנְיֶב וְגוֹגוֹל, צֶ'כוֹב וְפּוּשְׁקִין,
אֶרֶנְבּוּרְג וְבָּאבֶּל, הֻשְׁלְכוּ בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְפַח הַזֶּבֶל.

סַבְתָּא שֶׁלִּי שֶׁיָּדְעָה לִקְרֹא וְשֶׁדַּעְתָּהּ הָיְתָה קַלָּה
עָלֶיהָ כָּל כָּךְ עַד שֶׁעָלְתָה כְּכַלָּה שֶׁל עָשָׁן בָּאֲרֻבּוֹת אוֹשְׁוִיץ,
הוֹצִיאָה בְּחִיל וּרְעָדָה אֶת הַסְּפָרִים שֶׁל אָבִי מֵהַפַּח,
בְּיָד רוֹעֶדֶת הֵסִירָהּ מֵהֶם אֶת הָאָבָק וְהַכְּתָמִים
וְהֵשִׁיבָה אוֹתָם לִמְקוֹמָם בַּאֲרוֹן הַסְּפָרִים.
אַחַר כִּסְּתָה אֶת רֹאשָׁהּ בָּרְדִיד
וְהָלְכָהּ לְדַבֵּר עִם סַבָּא דָּוִד.



נכתב על ידי
דודו פלמה
רוצה להגיב? התחבר



הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים, שירים ועדכונים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש