מֶחְוָה כָּזוֹ בַּחַיִּים לֹא שׁוֹכְחִים

וּוָאוּ אַתְּ בְּשׁוֹק, אַתְּ לֹא מַאֲמִינָה
מֶחְוָה כָּזוֹ בַּחַיִּים לֹא שׁוֹכְחִים
אֵיךְ הוּא זָכַר לַעֲשׂוֹת הַזְמָנָה
וְלִשְׁלֹחַ לָךְ זֵר שֶׁל פְּרָחִים?

אֵיךְ הוּא יָדַע בְּדִיּוּק בַּתַּאֲרִיךְ
הוּא כָּזֶה מְפַרְגֵּן וּמִתְחַשֵּׁב
אֵין כָּאֵלֶּה גְּבָרִים, אַתְּ צְרִיכָה לְהַעֲרִיךְ
הוּא נָסִיךְ חֲלוֹמִי וְאוֹהֵב

זֶה לֹא שֶׁפִּמְפְּמוּ לוֹ לָלֶכֶת לִרְכֹּשׁ
זֵר וְרָדִים וְקֻפְסַת שׁוֹקוֹלָד
הוּא גֶּבֶר רָגִישׁ שֶׁיּוֹדֵעַ מֵרֹאשׁ
הוּא רָאָה כְּבָר אֶת הַנּוֹלָד

אָז מָה אִם הִגְדִּירוּ לוֹ וּוַלֶנְטַייְן דֵּיי
הוּא תָּמִיד הָיָה כָּזֶה אֶקְסְטְרָוָגַנְטִי
זֶה רַק בְּמִקְרֶה שֶׁיָּצָא תּוֹךְ כְּדֵי
שֶׁיֵּשׁ חַג אַהֲבָה כֹּה רוֹמַנְטִי

הוּא הָלַךְ לַחֲנוּת וּבָחַר בִּמְיֻחָד
אוֹ בִּקֵּשׁ מֵהַמּוֹכֶרֶת לַעֲזֹר
כִּי בְּלִי זֵר הוּא יַגִּיעַ לַדִּירָה מְפֻחָד
אִם בִּכְלָל אַתְּ תִּתְּנִי לוֹ לַחֲזֹר

אָז שַׁחֲקִי בּוֹ טִפָּה, תִּהְיִי קְצָת בְּשׁוֹק
כְּשֶׁהוּא בָּא עִם הַזֵּר הָאִישִׁי
וּבֵינֵךְ לְבֵין עַצְמֵךְ תַּמְשִׁיכִי לַחֲשֹׁק
שֶׁיָּבִיא גַּם פְּרָחִים בְּשִׁשִּׁי