לְהַשְׁטִיחַ אֶת הָעֲקֻמָּה

אדם האחרון
שבת 25 לאפריל · דקת קריאה

הַבַּיִת שֶׁלָּךְ מְגֻדָּר בְּסָסָ"ל

מְתֻחָם כְּקָרְבָּן לְמַעֲשֶׂה זְוָעָה 

אָדֹם לָבָן מִזְדַּעֵק

נָצוּר תַּחַת מַגָּפַיִם כְּבֵדִים.

הַשּׁוֹמְרִים עַל בֵּיתֵךְ

הִכּוּנִי, פְּצָעוּנִי

וְרַק לְאַחַר מִכֵּן שָׁאֲלוּ

אִם יֵשׁ לִי מִסְמָךְ הַמַּתִּיר אֶת יְצִיאָתִי

הַחוּצָה.

הֵשַׁבְתִּי בִּשְׁלִילָה, וּמִיָּד הִכּוּנִי שׁוּב.

שַׁבְתִּי בַּלַּיְלָה,

הַשּׁוֹמְרִים נָמוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם

הַכְּלָבִים חָלְמוּ עַל עֶמְדָּתָם

הִגַּעְתִּי עַד חֲדַר מִשְׁכָּבֵךְ

וְלֹא מְצָאתִיךְ

רַק נִסִּיתִי לָתֵת סִבָּה

מַדּוּעַ גְּדֵלָה הָאַהֲבָה בֵּינֵינוּ

בְּאֹפֶן כָּל כָּךְ אֶקְסְפּוֹנְנְצְיָאלִי.



נכתב על ידי
אדם האחרון
אדם שנאלץ להסתפק בשאריות של פרי עץ הדעת
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש