תלונה מספר 294

קטנה (מרב בן-שושן)
חמישי 5 למרץ · דקת קריאה

לכבוד מי שישרוד,

 

עברו כבר 293 ימים מאז התחלתי את פרויקט התלונות ואני מרגיש למען האמת, אותו הדבר. כזכור, הפרויקט נולד כתוצאה מהטיפול בשנה האחרונה אצל ד"ר שוטן. על פי התיאוריה שלה אם אכתוב כל יום את כל מה שמפריע לי, "אבל הכל, חיים!" החל מהרגע בו אני מגלה שבדיוק נגמר החלב לקפה של הבוקר ועד לשרמוטה שנעלבה שוב כי לא נשארתי לכפיות איתה, אוכל "לראות את היופי שבעולם". עאלק! רק מלהיזכר בקול הצפצפני ובשיער השומני שלה אני מתחיל להתגרד. היא טוענת שאני מדחיק טראומות עבר ולכן לא מסוגל לפתח קשרים בינאישיים מוצלחים או להתמיד במסגרות. היא גם מייחסת לכך את הנוהג שלי לחצות כבישים סואנים תוך כדי תנועת הרכבים ולהתנסות בספורט אקסטרים לסוגיו. היא טוענת שאני מבקש לפגוע בעצמי. טיפשה! אני רוצה למות!. מה לא ברור?! כמה קשה כבר צריך להיות למות?

בכל תוכנת הפעלה סוג ז' יש כפתור "מחק", איך לעזאזל אישרת את מוצר הדגל של האנושות, האדם, ללא אפשרות כיבוי פנימי?! באמת לא יודע מה קורה אצלך שם במחלקת הייצור ובקרת האיכות, אלוהים. זה בסדר, דרך אגב, לקרוא לך אלוהים? אתה יחיד או רבים? אולי בכלל רבות?

סליחה אני סוטה, המחשבה על "רבות" כאלוהים מחרמנת אותי רצח. וואוו רצח! נתת לי רעיון!

נשתמע מחר! 

 

על החתום:

חיים חן

(סליחה על הרשמיות, הד"ר מקפידה)



נכתב על ידי
קטנה (מרב בן-שושן)
משתעשעת פה.
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש