אני מתגעגעת לתמימות שלי

שרוני
שלישי 10 למרץ · דקת קריאה

אני מתגעגעת למעמד האלוהי שהענקתי להורים שלי, שהרגישו לי ככל יכולים.
אני מתגעגעת לדמויות שהיו בשבילי.
מושלמים, ללא פגמים.
ממש לפני שראיתי שגם הם יכולים להיות שבירים, פגיעים, לפעמים פוגעים.

אני מתגעגעת לתחושת האהבה שחשתי לאנשים.
סתם אהבה,בלי סיבות, או אינטרסים.
פשוט אהבה.

אני מתגעגעת להיות שוב ילדה קטנה.
שחשבתי שיש לי כוחות על,שאני מיוחדת.
שיום יבוא והאדוויג תגיע לחלוני עם מכתב שמכריז שגם תורי הגיע ללמוד בהוגוורטס.

אני מתגעגעת לדימיון הפורה והמטורף שהיה לי.
שהעולם היה צבוע בגוונים עזים של כחול וצהוב,
לפני שהצבעים האפלים מצאו להם פתח אל הנשמה שלי.

אני מתגעגעת לתשוקה העזה לחיים, לפני המחשבות על מוות.

מתגעגעת לפשטות לפני המורכבות.



נכתב על ידי
שרוני
חולמת להוציא ספר, בעלת בלוג (share on the page). כותבת שירים וסיפורים קצרים
היה הראשון לפרגן
הדף נקרא שמונה פעמים
רוצה להגיב? התחבר


האוויר, שרוני דקת קריאה 1 לדצמבר 2019
המשקיפה מהצד, שרוני דקת קריאה
25 לנובמבר 2019
הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש