חַיְדַּק קִיּוּמִי

אֲנִי לֹא מְפַחֶדֶת בִּכְלָל מֵהַנְּגִיף
גַּם אִם הַמַּצָּב יִמָּשֵׁךְ אוֹ יַחֲרִיף
אֲנִי כְּבָר מֻרְגֶּלֶת, כְּסוּג שֶׁל שִׁגְרָה
לִחְיוֹת עִם עַצְמִי, בְּבִדּוּד, בַּדִּירָה

בַּסּוֹף מִסְתַּבֵּר שֶׁשָּׁנִים שֶׁל תִּרְגּוּל
הִשְׁתַּלְּמוּ כְּשֶׁבַּחוּץ נִדְבָּקִים מִשִּׁעוּל
אֲנִי וְעַצְמִי נִסְתַּדֵּר כָּאן בֵּינְתַיִם
שְׁבוּעַיִם זֶה כְּלוּם, נִשְׂרֹד גַּם שְׁנָתַיִם

אַךְ אִם יִמְצְאוּ לַקוֹרוֹנָה תְּרוּפָה
נוֹגְדָן אֲמִתִּי שֶׁעוֹצֵר מַגֵּפָה
אֶצְטָרֵךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם חַיְדַּק קִיּוּמִי
הַלְּבַד שֶׁמַּשְׁאִיר רַק אוֹתִי עִם עַצְמִי