יער

קטנה (מרב בן-שושן)
שלישי 17 למרץ · דקת קריאה

האמת היא שלא היה אף פעם ויכוח. הוא באמת היה העץ הבולט ביותר ביער. שורשיו מיוחסים ועמוקים, גזעו רחב ואיתן והצמרת, אחח הצמרת! כל מי שראה אותו, ידע שהוא עוד יגיע גבוה. כאשר הגיעו צלמים, הם תמיד בחרו אותו. סרטונים על איכות הסביבה התחילו ונגמרו בו. הוא פשוט הצטלם כל כך טוב! והוא היה מאושר!

כשהאלון הזקן נשבר בסופה, נשאו כולם עיניים אליו. ללא מילים הוא קיבל עליו את המשימה. הוא ינהיג אותם. הוא ישמור עליהם. והם היו מאושרים! 

שנים שהוא עמד בפרץ. מנע את סחף הקרקע והעמיק שורשיו עבורם. האמיר לגובה ועזר להם לטפס אל עבר קרני השמש. סוכך על השתילים הרכים. הם קראו לו מלך והוא רק חייך בענווה. 

שמו הלך לפניו וידיעות על כישוריו המיוחדים הגיעו למרחוק. רחשי הענפים בכל יערות הסביבה לחשו את שמו בהערצה. השורשים של כולם חתרו אליו, מבקשים להיות אהובים עליו. אבל הוא גדל דרכם והם לא הרגישו. נהנים מכוחו ומפרסומו הרב, טועים לחשוב כי שלהם ועבורם הוא. 

אך הוא כבר היה גבוה מדי. האוויר הצונן בגובה ליטף רק את צמרתו. הציפורים רבו מי תקנן על ענפיו, והמטפסים התהדקו סביבו. מלמעלה הוא ראה את כל היער פרוס תחתיו. הוא ידע שכולם שלו ועבורו. הוא היה שיכור משררה.

אך בלהט צמיחתו לא חש כיצד הם נכרכים בשורשיו ועל גזעו, איך הם חומסים את ענפיו כדי לנצל את האור הבהיר שבצמרת. הם חנקו אותו. את העץ הגבוה והיפה ביותר ביער. עד שהתמוטט ארצה, שורשיו חשופים עירום ועריה לכל, ואיתו שורשיהם ונישמותיהם כולם. דינם להתפורר ולהרקב לדשן לצמיחת יורשיו.



נכתב על ידי
קטנה (מרב בן-שושן)
משתעשעת פה.
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש