עֵדוּת

ליאור רשף
דקת קריאה | רביעי 18 למרץ

וּבְכֵן, כָּל שֶׁנּוֹתָר הוּא הַצַּעַר
וְעֵדוּת הַמְּבַקֶּשֶׁת לַחֲדֹל, אַךְ אֵינָהּ,
כָּמַּה חֲסִימוֹת מִבַּחוּץ
לִכְאוֹרָה מִגָּבֹהַּ הֵן, בִּלְתִּי נִרְאוֹת,
הֵעָדֵר מֻחָשִׁי,
רַע וָמַר מִכְּדֵי קֶבֶר,
שֶׁל רֹעַ נֹטֵף, מְכֹעָר
בְּעָצְמָה מְיֻתֶּרֶת; תַּחְתָּיו - הֶעָפָר
מֻנְשָׁם מִמֶּרְחָק
וּמְטֻפְטָף לְלֹא הֶרֶף (אוֹ טַעַם)
סוֹפֵחַ הַכֹּל בִּשְׁתִיקָה

לֹא יֻכָל לַחֲדֹל אוֹ לִהְיוֹת,
מְבַקֵּשׁ לוֹ אַךְ שֶׁקֶט -
לֹא לִרְאוֹת לֹא לְהֵרָאוֹת.

הַמֶּת שׁוּב קוֹרֵא שֶׁיֻּחְזַר
עֲפַר לַעֲפָרוֹ
נְשָׁמָה לְשָׁמֶיהָ.
שָׁב לוֹחֵם מִשְּׂדֵה-קְרָב, תַּשׁ כּוֹחוֹ.




שני פירגונים מס-ז, איילת
הדף נקרא עשר פעמים
הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש
רוצה להגיב? התחבר