זָּוִית

עוז פרנקל
שבת 21 למרץ · דקת קריאה

אִם נִפְרֹשׂ אֶת הַמְּצִיאוּת עַל הַסָּדִין
וְאָז נִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ יַחַד
נַחֲשֹׁב שֶׁכֻּלָּנוּ אֲבוּדִים
נִחְיֶה אֶת חַיֵּינוּ בְּפַחַד

אֲבָל אִם נַחֲלִיף רַק זָוִית
וְנַבִּיט מִכִּוּוּן קְצָת שׁוֹנֶה
עִם קְצָת מַחְשָׁבָה חִיּוּבִית
תַּתְחִיל נְקֻדַּת הַמִּפְנֶה

נַפְנִים שֶׁחַיָּבִים לְהִתְמוֹדֵד
גַּם בִּרְגָעִים מַמָּשׁ קָשִׁים
אֲפִלּוּ כְּשֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבּוֹדֵד
וְלֹא לִרְאוֹת כָּרֶגַע אֲנָשִׁים

נֵדַע לְמַקְסֵם אֶת הָעַכְשָׁו
מִבְּלִי לָטוּס, מִבְּלִי לִקְנוֹת בְּגָדִים
נַשְׁלִים עִם הַהוֹוֶה וְהַמַּצָּב
וְנִתְמַסֵּר יוֹתֵר אֶל הַיְּלָדִים

נַשְׁקִיעַ בַּבְּרִיאוּת וְנַעֲבֹד
עַל כָּל הַצַּלָּקוֹת וְהַסְּדָקִים
נִקְרָא סְפָרִים, נִרְאֶה סְרָטִים, נִרְקֹד
פָּחוֹת נֵשֵׁב תְּקוּעִים בְּתוֹךְ פְּקָקִים

נַכְנִיס לְתוֹךְ חַיֵּינוּ קְצָת אִזּוּן
גַּם כְּשֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַחוּץ
בַּסּוֹף עוֹד נְגַלֶּה שֶׁהַחִסּוּן
מַתְחִיל מֵהַבִּפְנִים לֹא הַבַּחוּץ

נַפְסִיק לָרִיב, נֶחְדַּל מִמַּחֲנָאוּת
נִלְמַד כֵּיצַד לִחְיוֹת כִּקְהִלָּה
גַּם אִם יִשְׂרֹר רַק חֹסֶר וַדָּאוּת
גַּם אִם יִהְיֶה מוּזָר בַּהַתְחָלָה

כִּי רַק אִם נְאַפְשֵׁר אֶת הַבְּיַחַד
רַק אִם נְשַׁנֶּה אֶת הַזָּוִית
נוּכַל לְנַצֵּחַ אֶת הַפַּחַד
כְּשֶׁנִּפְרֹשׂ אֶת הַמְּצִיאוּת עַל הַסָּדִין



נכתב על ידי
עוז פרנקל
Poetry would be so much harder if violets were orange
היה הראשון לפרגן
הדף נקרא 13 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש