השלמה עם לכתו המוקדמת מדי של רועי ברלין

דור כלב
שבת 6 למרץ, 2010 | דקת קריאה

אני נוסע באוטו וחושב עלייך
החלק העצוב הולך ונעלם
רק זכרונות מתוקים ומצחיקים שלך שהולכים איתי

אני לפעמים מתבאס
כן אני יודע שזו מילה מאד פשוטה
שאי אפשר להתקשר אלייך או לבוא שוב לקפה די רע, לבוא לקשקש קצת ולצחוק
אני נוסע במכונית וחושב אחחח...

אם הייתי יכול לספר לך שהאמת נישאת ברוח, אחי
הרמזים בספרים שקראת בטח דיברו על זה, איני יודע -
אך כאן כשהיא נושבת על פני בצומת, כשאני חושב עלייך,
אני מרגיש אותה והיא נושאת איתה את האמת

את האמת או את השקט, או מה זה משנה...
אבל בפנים אני מרגיש שוב את הדם חוזר לזרום
ואת הלב ששוב נפתח - שאומר לי שמותר שוב להיות מאושר
שלא נורא שלא השחתנו את זמננו בעוד כמה שיחות חולין
ועוד כמה סיגריות לא בשלות
שאלוהים אוהב אותך, כמו שאני
ושאתה תהיה בסדר, אחי



תגובות:


עוד דפים:

כשתגמר המלחמה 16 ליולי 2006 דקת קריאה
דוד שאול, שרוני 21 לאוקטובר דקת קריאה
סיפור #1, ברנש #207 22 לאוקטובר 7 דקות קריאה
כל הזכויות שמורות למחבר כפרה עליו 2019
הַדַּף - מדורת שבט לכתיבה יוצרת