מכונת בדיקות

נטע שרם
שלישי 14 לאפריל · דקת קריאה
Photo by Mihai Lazăr on Unsplash

הגעתי למרפאת חוץ לטיפול כירורגי. איחרתי בשעתיים! כל הדרך הזעתי מלחץ. לנהג המונית שילמתי בשקלים ואגורות אחרונות אבל לחכות לאוטובוס היה נראה לי כמו התאבדות. כשהאחות לא כעסה עלי הרגשתי אפילו יותר נורא. כמובן שהיו לי רשימת בדיקות שהייתי אמורה לבצע בטרם אוכל לעבור את הפרוצדורה. לא עשיתי אותם והעזתי להראות את פני ועוד באיחור. כשהיא לא כעסה גם על זה, על אף העומס העצום באולם, כבר הרגשתי חסרת אונים! שלפחות תזרוק אותי מהבניין, תעיף אותי למזכירות, תסלק אותי מהמרפאה. אבל הגברת החייכנית מסרה לי שאוכל לגשת לאחד המסדרונות, ולרכוש את הבדיקה שחסרה לי. ניגשתי למסדרון שכצפוי היה אפלולי. אכן עמדה שם מכונת בדיקות שנראתה בדיוק כמו מכונת שתיה. בטופס היה כתוב לי B12 אבל במכונה נשאר רק B5. קניתי שתיים. הרגשתי שזו ההמצאה הגדולה של המאה שלנו ושרק בשביל לחוות כזה פלא היה שווה הכל. אחרי פרק המתנה סביר בהחלט בין מיטות מלאות באנשים לפני פעולה כזו או אחרת, ניגשה אלי האחות. "הטיפול הזה לא יכול להתאים לך" והוסיפה משהו שאולי הכיל את המילה נתרן. לכי הביתה אמרה. סוף סוף הוקל לי מאוד. אומנם לא ננזפתי, אך גם לא קיבלתי שירות ולא זריקה ולא תפרים.

כשהתעוררתי חשבתי לעצמי שזה בטח בגלל הקורונה.



נכתב על ידי
נטע שרם
אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך
הדף נקרא 18 פעם
רוצה להגיב? התחבר


הירשמו עכשיו לדף!
מבטיחים לא לשלוח ספאם במייל,
רק סיפורים ושירים.

כניסה מהווה הסכמה לתנאי השימוש