מרב בן-שושן (קטנה)

דור כלב, מערכת הדף
חמישי 23 לאפריל · 3 דקות קריאה

מרב בן-שושן היא היוצרת הנקראת ביותר בדף - במה ליצירה עצמאית.
השבוע נכיר אותה.

פריז, ליד הגלארי לה פאייט

מה הסיפור שלך?

ילדה טובה קרית אתא, גמלאית צה"ל, יוצרת ואמנית בחומר ובמילים, "לב טבעי".

מתי התחלת לכתוב?

כילדה אהבתי מאד לקרוא את אותם הספרים שוב ושוב. כמו להתכסות בשמיכה מוכרת ומחממת במיוחד. גיליתי די מהר שאני יכולה להביע בכתב רגשות ולהמציא עולמות משלי. החיים משכו אותי לשירות צבאי ארוך בקבע והכתיבה נשארה רק כמנגנון קתרזיס פרטי בעיתות מצוקה וכמוצא קל ומהיר לברכות יום הולדת מושקעות במיוחד.

את הספר הראשון שלי "מדברת עם עננים" התחלתי לכתוב לאחר מותו של בעלי מניוון שרירים ALS. לא חשבתי שאני כותבת ספר, כתבתי כדי לא לשכוח. כשהבנתי שיש בידי יצירה ספרותית המתארת מה קורה מאחורי הדלת הסגורה של משפחה החווה משבר, מעבר למסמך זכרונות פרטי, החלטתי למצוא עמותה שתסכים לקבל את ההכנסות ממכירת הספר כתרומה שלי. הספר יצא לאור בהוצאת "ספרי ניב". הגילוי הנוסף הגיע כשהצלחתי להמציא דמויות ולהניע אותן בעולם מלא ביצרים, כוח, תשוקה ועוד. כך נולד הספר השני "בוחרת לחיות" שיצא בהוצאת "כתוב באהבה" ועשרות סיפורים קצרים שחמישה מהם יצאו לאור באוספים שונים במשך השנים האחרונות.

למה את כותבת?

אני כותבת תמיד מתוך צורך פנימי ״לעשות לעצמי סדר״ במחשבות. לעיתים זו חוויה פרטית שעברתי, לעיתים מחשבה שמבקשת להיכתב, לפעמים בדיחה בין חברים.

על מה את כותבת?

בעיקר על אהבה ויחסים בינאישיים. נוגעת לא נוגעת בתחום האירוטי. נהנית להשתולל במדע בדיוני ודיסאוטופיות.

מה זה עושה לך?

תוך כדי כתיבה, בעיקר של סיפורים ארוכים, זה להיכנס מרצון לבית משוגעים כאשר כל הדמויות חיות בתוכי ומדברות בבת אחת. הסצינות קופצות למולי ונרגעות רק כשאני כותבת אותן. בסיום הכתיבה זו הנאה גדולה מאד, חיוך גדול מרוח לי על הפרצוף במשך כמה ימים ואני בטוחה שאני יכולה לעשות הכל!

מי קורא את מה שאת כותבת?

אני שולחת טיוטות למספר אנשים שאני סומכת עליהם שיקראו ויגידו באמת מה הם חושבים, לא רק מחיאות כפיים. אחרי תיקונים, בדרך כלל אני מפרסמת בדף ושולחת את המילים לדרכן. מכאן זה כבר לא שלי...

מה הפידבק הכי טוב שקיבלת?

על הספר הראשון קיבלתי המון תגובות בפרטי. כל פעם שמישהו כותב לי שהוא מרגיש שזכה להכיר את אילן דרך הסיפור אני מתרגשת מאד.

הספר השני עוסק באלימות נגד נשים במשפחה, כשנשים שחוו את המציאות שאני כתבתי עליה כתבו לי שכל שדמיינתי עבר עליהן באמת והודו לי על הסיפור שסיפרתי, הבנתי כמה נכון היה לכתוב ולפרסם אותו.

כאשר קוראים תובעים" "עוד!" על סיפור בדף זה נותן לי את הבעיטה במקום הנכון כדי לשבת ולכתוב המשך.

מהו הסיפור שהפתיע אותך בתגובות טובות או רעות?

לאחת מתחרויות הכתיבה הייתי צריכה לכתוב סיפור בהשראת תמונה. כתבתי סיפור שהיה בעיניי מקורי ומרגש. בדקתי אותו מול קוראים שונים וחשבתי שהוא נכון וראוי. הוא לא זכה… אני עדיין אוהבת אותו מאד. ברור שאפשר לקרוא אותו בדף: "העיניים של לילי".

מה לא תכתבי?

כל דבר שעלול לפגוע בכוונה במישהו סביבי. כתיבה, עבורי, היא לא הדרך להעביר ביקורת או לחנך מישהו שאני אוהבת.

מתי את יודעת שסיפור גמור?

כשאין לי אוויר יותר. או כשאני כבר לא מתאפקת לקרוא מה אתם חושבים עליו.

מה כתבת ולא תפרסמי לעולם?

ישנם כמה קבצים מוגנים תחת קוד ששכחתי מה הוא… אז עד שמומחי הסייבר לא יפרצו אותם, הם נעולים.

משהו לא קשור לכתיבה...

בשנים האחרונות אני מוצאת עצמי מחברת בין חומר ורוח. אוחזת בכנפי רעיון, משפט, ציטוט שאוהבת ויודעת שיגיע גם הזמן הנכון לשלב אותו ביצירה שחלק מהותי בה הוא טבעי. הרעיון נולד מההכנות לאזכרה, בה ארזתי שלושה ילדים ונסענו לחפש בדצמבר רטוב אחד אבנים בצורת לב בחוף פלמחים. מצאנו המון! ואז גם הבנתי שיש בכוח החומר, בצורות מסויימות שלו, להעביר רגש חזק. החלטתי לנסות לגרום גם לאחרים לחייך. תחייכו גם!

שלושה סיפורים שלך שאת ממליצה עליהם - וקצת על למה את ממליצה ומה הסיפור שמאחורי כל אחד מהם

האנשים האפורים - ישבתי באיזה בוקר באחד מבתי הקפה האהובים עליי והבטתי על כל אותם גברים ונשים השקועים במחשבים הניידים שלהם בזמן שהעצים נעו ברוח. זה הסיפור הראשון שפרסמתי בדף ופרץ עבורי מחסום להמציא עולם שלם דמיוני לחלוטין.

סילבי תחת - הסיפור נכתב כמטלת סיום בסדנת כתיבה. התבקשנו לכתוב על דמות שונה ביותר מאיתנו. אני כתבתי על שתי זונות… 

החלקים של השלם - שיר קצר שמסכם את כל חוויות חיפוש האהבה של אישה בעידן המודרני, בעיניי.

לכל הסיפורים והשירים של מרב בן-שושן


לעדכונים נוספים...

נכתב על ידי
דור כלב
כותב כל יום. משתדל שלא את אותו הדבר.
רוצה להגיב? התחבר

נהדרת!!!
איילת כתבה לפני בערך חודש אחד